הלכה על תהילים 77:5: משנה תורה ופסיקה יהודית

וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹמֵר קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא שֶׁזֶּה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וְאַחַר שֶׁיָּצָא מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: