תהילים מו:ח הלכה: בן איש חי וסידור רש"י

הנכנס לבית הכנסת יזהר להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם, וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, וזה סוד הפסוק "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט, ל), גם זה מה שאמרו בגמרא בענין אחיתופל שלימדו לדוד המלך עליו השלום פסוק "בבית אלהים נהלך ברגש" (תהלים נה, טו), שרמזו גם כן ענין ברגש שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלהים שהוא בית הכנסת עד כאן לשון רבינו ז"ל בשער הכונות יעוין שם: ובספר "כתר מלכות" כתיבת יד כתוב בכל יום כשיכנס לבית הכנסת יעמוד בפתח ויאמר פסוק "ואני ברוב חסדך וכו'" (תהלים ה, ח) ויכנס, וכשהוא נכנס והולך שם יאמר אחר הפסוק הנזכר "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה" (שם מו, ח) והוא פסוק של אברהם אבינו עליו השלום, ואחריו פסוק "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך" (שם פד, יג) והוא של יצחק אבינו עליו השלום, ואחריו פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" והוא של יעקב אבינו עליו השלום, ואם אפשר לאומרם כולם בעמדו בפתח הנה מה טוב, ואם לא אפשר יאמר שלשה פסוקים אלו כשהוא נכנס והולך ובחול לא יאמר פסוק "ואני ברוב חסדך" אלא אם כן לובש תפילין, אבל בשבת ויום טוב דאין מניחין תפילין יאמר פסוק "ואני ברוב חסדך", ולא בעינן שיהיה מעוטף בציצית דדי בזה בטלית קטן שעליו:

ומביאין לו כוס ואבוקה של אור בידו, ומברכינן יבנ"ה, יין, בשמים, נר, הבדלה, וקודם שיטעום אומר אשביעת [עלך פותה] שר של שכחה שתסיר לב טיפש ממני ותפל יתיה על טורייא (דמייא) [רמייא] בשם שמהתא קדישתא, בשם ארמס ארמימס אנסיפיול ופתחיאל, ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו' ח'), ויהי דוד (בכל) [לכל] דרכיו משכיל וה' עמו (ש"א י"ח י"ד), ואומר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וגו' (תהלים קכ"א א' וב'), ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה ה' ישמרך מכל רע ישמר את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם (שם שם ה' ו' ז' ח'). בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א' א'). ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה (תהלים מ"ו ח'). אלהינו ואלהי אבותינו החל עלינו את הימים האלה הבאים לקראתינו לשלום, חשוכים מכל חטא ועון, ומנוקים ומוצלים מכל דבר רע, ומדובקים ללמוד תורתך, וחנונים מאתך דעה בינה והשכל ותשמיענו בהם ששון ושמחה, ולא תעלה קנאתנו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבנו, וכל היועץ עלינו עצה טובה קיימו וקיים עצתו, כאמור וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם (שמות ל"ג י"ט), וכל היועץ עלינו עצה רע בטלו ובטל עצתו, כאמור ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים (תהלים ל"ג כ'), רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום (משלי י"ט כ"א), עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור (תהלים ל"ג י"א) עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל (ישעי' ח' י'), כי ה' צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה (שם י"ד כ"ז), ברוך מיפר עצת רעות מעלינו ומעל כל עמו ישראל ויקיים עלינו עצתו ועצת הצדיקים לטובה, ולא יעזבנו ה' אלהינו ולא יטשנו ולא יכלימנו ולא יחפירנו לא בעולם הזה ולא לעולם הבא, ועם הצדיקים שנפטרו בשלום, שלום שלום יהי עלינו, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה [ה'] ויהי לי לישועה וגו' (ישעי' י"ב ב'), ושותה מלא לוגמיו, ומטעים את בני ביתו: