אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃
סדר טרוייש
ימים הנוראים בכללן ר"ה וי"ה ועשרת ימי תשובה; אעתיק סדר סליחות לבד וסדר קרובוץ ותפלות לבד. מנהג הוא ברוב מקומות כשחל ר"ה ביום ה' או ביום ו' עומדים לסליחות טרם יאיר היום ממוצאי שבת שלפניו, וכשחל ר"ה ביום ב' או ביום ג' עומדים לסליחות ממוצאי שבת שלפני פניו וכן בכל יום עד מוצאי יום הכפו' חוץ מב' ימים הכסא ושבתות. בבא אדם אל אהל מועד יתחיל שומע תפלה וגו' (תהלים ס"ה ג'), יבא כל בשר להשתחוות לפניך ה' (ישעיה ס"ו כ"ג), לפניך ה' וגו' וכאן ראוי לומר הי"ג השתחויות שכתב דוד בספר תהלים כנגד י"ג פרצות שנעשו בחיל, והנה לפניך ע"פ הסדר שהם בספר תהלים ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה וגו' (תהלים ה' ח'), זכרו וישובו אל ה' כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות וגו', אכלו וישתחוו לך כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר וגו' (שם כ"ב כ"ח, ל'), הבו לה' כבוד שמו והשתחוו וגו' (שם כ"ט ב'), כל הארץ ישתחוה לך ויזמרו לך זמרו שמך סלה (שם ס"ו ד'), כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו וגו' (שם פ"ו ט'), בואו נשתחוו ונכרעה ונברכה לפני וגו', השתחוו לה' בהדרת קודש חילו וגו' (שם צ"ו ט'), יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לה' כל הארץ, רוממו ה' ד' והשתחוו להר קדשו וגו' (שם צ"ט), נבואה למשכנותיו ונשתחוה וגו' (שם קל"ב ז'), אשתחוה אל היכל קדשך וגו' (שם קל"ה ב'), נשלמו י"ג ההשתחויות וראוים הן לומר בכל יום אחר ג' פסוקים ראשוני וגם אותו שתיקן פסוקי שומע תפלה כתב י"ג פסוקין כנגדן ומנה בהשתחויות שומע תפלה לפי שכתוב בו יבואו, גם כן מנה יבא כל בשר להשתחות לפני ה' והוא סוף פסוק והיה מידי חדש בחדשו, גם מנה לפניך יי אלהינו ואינו פסוק בלי מקום, גם מנה בואו שעריו בתודה וגו' (תהלים ק' ד'), לכו נרננה וגו' נבא בגבורות (שם ע"א ט"ז) אין בהם פסוקי השתחויות ישרות יותר משבעה ושמונה. לאחר שהשלים הי"ג השתחויות אומ' לכו נרננה וגו' בואו שעריו וגו' נודה, נבא בגבורות, נקדמה, נהללה, ותיטב ליי, כי גדול אתה, כי אל גדול, כי גדול הש' וכו' וי"ב פסוקי'. ולעולם אחר סליחה ופזמון אומ' אל מלך יושב וגו' ולפניהם אומ' הטה אלהי אזנך וגו' ואלהינו ואלהי אבותינו, וזה הסדר נכון: