בראשית מט:כד מחשבת ישראל: קול התור, נתיבות עולם ונר מצוה

וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃

קול התור

ד) אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה (תהילים קי״ח:כ״ב) – כמובא בזהר (במדבר) וזה נאמר על יוסף ברה״ת הפסוק הזה בחושבנא ״יהוסף״ ועליו נאמר: משם רועה אבן ישראל.
שאל רבBookmarkShareCopy

קול התור

מ) ותשב באיתן קשתו (בראשית מ׳) – דבר זה יסוד גדול הוא לנו שאנו צריכים לעמוד איתן בקשי ערף רב בעבודתנו הקדושה של קבוץ גלויות שהוא ע״י משיח הראשון.
שאל רבBookmarkShareCopy

קול התור

עז) מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל (בראשית מ״ט:כ״ד) – היא ברכת יוסף לקיומו של מב״י, וכן הכוונה: על אבן אחת שבעה עינים (זוה״ק במדבר דף רמ״ג).
שאל רבBookmarkShareCopy