וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃
אור המאיר
ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל להבין נראה דהנה חז"ל נתעוררו איתן זה אברהם מדת החסד דאזיל עם כולהו יומין וכתיב ואברהם זקן בא בימים והכוונה אברהם זקן עליון שורש נשמתו אברהם סבא בא בימים היינו בכל זי"ה יש מעבר בחינת מדתו כידוע מזוהר ואח"כ מקבל בחי' היסוד מכללות הו"ק וזהו הרמז וילבש אותו בגדי שש רומז ליסוד הנקרא אות לבש התלבשות שש מדות כולם מקובצים בו והוא המשפיע לנוק' להיות להם בחי' התגלות בזה העולם כי אין לנו השגה באורות עליונים כ"א באמצעות התלבשות מדת המלכות וכנראה בזוהר שדרש על פסוק בקר אערך לך ואצפה כמד"א ויצפהו זהב טהור ע"ש ואיתא בגמרא רבי יוחנן קרא למאני מכבדותא ויש לרמוז הנ"ל כי להיות לכבוד עליון אין מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם באמצעות התלבשות המלכות והשכינה היא בחי' לבוש לעולמות עליונים ואפ"ל שלכיוון זה קרא רבי יוחנן למאני בחינת לבוש מלכות מכבדותא כי הוא המגלה בזה העולם כבוד עליון ויובן הענין מרוחניות האדם שבלתי אפשרי להשיג מחשבות אדם הגשמי אם לא בהלבשה דרך אמצעות הדיבור וזהו ותשב באיתן קשתו ירצה בבחי' דיבור הנקרא איתן כי הדיבור הוא קשה וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ולכן נקרא הדבור איתן משא"כ בחי' המחשבה כאשר מבואר לנו באריכות פ"ה משכיל לאיתן האזרחי ותוכן הדברים מי הוא המשכיל לדיבור האזרחי היינו מדת האהבה מדתו של אברהם הנקרא אזרח מכאן נולד אצל המשכיל להוציא דיבור ע"ש באורך הענין ותבין ולכן ר"ת "משכיל "לאיתן "האזרחי מל"ה להורות שבלתי אפשרי להוציא מלה שלימה מפיו כ"א בהקדם לו אהבת הבורא ברוך הוא אמנם בהעדר שמירתו לעשות לפיו מחסום בעוסקו בצרכי גופו לבלתי עשות צירופים אזי צריך ללמוד קשת ומלחמה בתפלתו להוציא דיבורים טהורים ממום מ"ז כמבואר. ומעתה בין תבין הרמז ותשב באיתן קשתו כלומר מבחי' אברהם הנקרא איתן מכאן צורך לקשת ומגן ומלחמה להלחם במאני קרבא נגד ז' הפכים וכמדובר ולהיות מדת החסד כלליות זי"ה יומא דאזיל עם כולהו יומין בחי' מעבר דרך כלליותם לכן קורא הכתוב כללות זי"ה בשם איתן ומכנה הקשת באיתן קשתו כאמור לזה פירש"י ותשב באיתן קשתו נתישבה בחוזק להורות על בחינת הדיבור הנקרא קשה כמבואר נתישבה בחוזק להוציא דיבור בשלימות בהארה עליונה באהבה רבה וזהו ויפוזו זרועי ידיו ופירש"י לשון זהב מופז הכל נמשך בטהרת מדות הקדושים לבלתי יהא בהם שום מגע נכרי כי המדות נקראים ידים כידוע וזהו בחינת הקשת ומלחמה מול צר הצורר לבלתי נגרר אחר שבעה הפכיים ח"ו וזהו מידי אביר יעקב מתוקפו של יעקב משם רועה אבן ישראל משם אתה תוכל להשפיע לדיבור בחינת המלכות הנקרא אבן ישראל ולהבינך את הענין בהקדם מאמר הזוהר על פסוק מאשר שמנה לחמו והוא מעדני מלך מאשר שמנה לחמו דא הוא אתר דכלה מאשרין ליה ומאי איהו עלמא דאתי שמנה לחמו ממאן עד כאן לא פריש מאן הוא אתר אלא אית לחם ואית לחם וגו' אית לחם דאקרי לחם עוני ואית לחם דאיקרי לחם ענג וגו' ודא הוא לחמו לחם ו' ועל דא מאשר שמנה לחמו לחם ו' דהא מיניה אתון האי אילנא והוא מעטרא ליה דכתיב בעטרה שעטרה לו אמו וכד איהו נקיט ודאי הוא יתן מעדני מלך ומאן מלך דא כ"י דהא מניה אתזנת והוא יהיב ליה ע"י דצדיק דרגא קדישא את קיימא הנה משם תוצאות חיים ונרמז בכלל כל דברינו הנ"ל הנרמז בכתוב ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו כמבואר הכל מורה על שלימיות הדיבור וגמר הכתוב מאין נמשך עיקר השלימות מידי אביר יעקב היינו תוקפו של יעקב בעטרה שעטרה לו אימא עילאה עולם המחשבה משם ודאי רועה אבן ישראל ע"ד הנזכר דהא מיניה אחזן האי אילנא לחם עוני נעשה לחם ענג בהשפיע לדיבור ע"י דצדיק דרגא קדישא את קיימא נעשה אבן שלימה אותיות שלימות בהארת מחשבה קדישא ע"י השפעת ברית הלשון. וזהו בן פרת יוסף וכתרגום ברי דיסגי יוסף והיינו אזהרה לצדיק בגשתו אל עבודת הקודש איזה עבודה שבלב זו תפלה ישיב רוחו ונפשו לפרות ולרבות אות ההשפעה הנקרא יוסף להשפיע לשכינה בחינת הדיבור לחבר את האהל להיות אחד צירוף שם הקדוש הוי"ה ב"ה באופן המבואר והשם ברחמיו וברוב חסדיו יורנו דרך ידיעתו ויישרינו לעבודתו ויפק לנו רצון בחמלתו אנס"ו: