דברים י:טז מחשבת ישראל: יסוד מורא וסוד תורה, תורת העולה ומורה נבוכים

וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃

יסוד מורא וסוד תורה

ויש אחרים שהוגים תמיד בתורה ובנביאים ובכתובים גם תרגומם בלשון ארמית והם חושבים בלבם בעבור שיחפשו טעמים כפי יכלתם שעלו אל מדרגה עליונה והאמת כי התורה מקור חיים והיא יסוד כל המצות רק אין כח במשכיל לדעת מצוה אחת תמימה מן התורה אם לא יעמוד על דברי תורה שבעל פה כי כתוב בשבת (שמות כ׳:י׳) לא תעשה כל מלאכה ומי יפרש לנו כמה מלאכות ותולדותיהן ומדות הסוכה וכמה היא האונאה והכלל כל המצות צריכות פירוש מקבלת האבות ואף כל המועדים אם הם תלוים במולד הלבנה האמצעי או המתוקן או על פי המרחק שהלבנה נכונה להראות או על פי מראה העין והשנויים רבים מפאת האורך והרוחב וקשת המראה כפי מרחב הארץ וכפי גלגל נטות הלבנה לימין קו המזלות או לשמאלו ועל איזה מקום הוא חשבון המולד כי הנה בין ירושלם ובין זו האי ד' שעות ישרות שהשמש זורחת עליהם בתחלה כראיות גמורות מחכמת המולדות ועוד מצות רבות לא נדע פירושם מן התורה כי אם סברא כמו (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם גם טוב הוא לדעת המקרא כי מצות רבות נלמוד מדברי המקרא כמצות (ויקרא י״ט:כ״ו) לא תאכלו על הדם מדברי שאול (דברים כ״ד:ט״ז) ולא יומתו אבות על בנים מדברי אמציה רק קטון הוא התועלת כנגד היגיעה לדעת שמות ערי ישראל ודברי השופטים והמלכים ובנין הבית הראשון והעתיד להיות ודברי הנבואה שעברו קצתם ויש מהם עתידות שנוכל לחקרם ויש שנגשש בהם כעורים בקיר זה אומר בכה וזה אומר בכה ואילו היינו יודעים ספר תהלות שהוא כולו זמירות ותפלות אף על פי שנאמר ברוח הקודש אין בו נבואה לעתיד וככה איוב וספרי שלמה ע"ה והמגלות ועזרא וככה לא נוכל לדעת מספר דניאל מתי יגיע הקץ כי הוא לא ידעו כאשר פירשתי במקומו ואם נביט יומם ולילה בכל אלה לא תעלה בידינו דעת מצוה שנוכל לנחול בעבורה חיי העולם הבא על כן אמרו (בבא מציעא לא) על לימוד המקרא מדה שאינה מדה רק טוב הוא למשכיל שיתבונן סוד לשון הקדש מהמקרא כי ממנו תוצאות חיים להבין יסוד התורה וסוד המורא גם התרגום מועיל אף על פי שאיננו כולו על דרך פשט:
שאל רבBookmarkShareCopy

יסוד מורא וסוד תורה

והנה אתן לך משל במצוה אחת שחשובה שנים כמו זכור ושמור וקדוש השבת והקריאה לשבת עונג ועשות דרכים ומצוא חפץ ודבר דבר הנם מצות רבות והעיקר (שמות כ׳:י׳) לא תעשה כל מלאכה והנה הוא חייב לזכור כל ימי השבוע מתי הוא השביעי ויהיה שמור לו והנה זכור כמו שמור וקדושו שלא יעשה בו מלאכה כדברי ירמיה והעונג הוא המנוחה מעמל הגוף ומצוא חפץ ודבר דבר מחפצו שלא שלא יביאנו לעשות בו מלאכה ובכלל האזהרות (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם בכלל מצות עשה (במדבר לא) וערפכם לא תקשו בכלל לא תעשה ושאלתי גדולי הדור מה פירושם ותשובתם לדחות בקנה רצוץ כחוקם עם תלמידיהם שאין להם לב לבחון בין האמת ובין השקר
שאל רבBookmarkShareCopy

יסוד מורא וסוד תורה

ועתה שים לבך ודע כי כל המצות הכתובות בתורה או המקובלות או התקונים שתקנו האבות אף על פי שרובם הם במעשה או בפה הכל הם לתקן הלב (דברי הימים א כח) כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין וכתוב (תהלים קכה) ולישרים בלבותם והפך זה (משלי כג) לב חרש מחשבות און וכתוב אחר (משלי ו) ולבו בל עמך כי רוע עין תלוי ברוע הלב וזה ידוע מחכמת התולדות. על כן היתה העולה כליל כולה לשם על דבר העולה על הרוח דבר שאיננו נכון והחטאת והאשם על חטא בפה או במעשה וזה פירושו (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם. ודע כי מלת ערלה כבדות והנה ערל לב כמו (שמות ז) כבד לב פרעה. (שמות ו) ואני ערל שפתים כמו ( שמות ד) כי כבד פה. גם (ירמיהו ו) ערלה אזנם כמו (ישעיהו ו) ואזניו הכבד. ובהכרת ערלת הבשר יהיה לאות ברית בין האדם ובין בוראו שלא יטנף נפשו במשכב שאיננו על דרך אמת ושכרו אתו שיפרה וירבה וככה כתיב (בראשית יז) ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה אותך. וכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו גם היא כובד ברוב הליחה גם זה מהתולדות. והנה המצוה היא כוללת שתענו מפני השם ותכנעו כאשר ייסר אתכם ותבינו האמת שתסירו ערלת לבבכם ולא תכבדו לבבכם כמעשה פרעה או אחז וכעת הצר לו (דברי הימים ב כח) ויוסף למעול בה' (מלכים א כא) ואחאב נכנע (דברים יב) וישר בעיני ה' וככה כתיב (ויקרא כו) אז יכנע לבכם הערל. והנה זאת כמו (דברים ד) בצר לך ושבת. וקשי עורף משל לאדם יקשה ערפו וישיבנו אל אדוניו וכאשר יקראנו לא ישיב אליו פניו והנה הוא מקציף. על כך אחרי אלה (יהושע ב ) כי ה' א-להיכם הוא א-להי האלהים הם המלאכים בשמים ואדוני המלכים שהם האדונים בארץ והכל ברשותו והוא א-ל גדול וגבור ונורא ואיך תוכל להנצל ולא יאבה כי תרבה שוחד. והעד כי בתחלת הפרשה (דברים ט) כי עם קשה עורף אתה על כן וערפכם וגו'. ומצות הלב תחלתם (שמות כ) אנכי ה' א-להיך שיאמין בכל לבו שהשם שהוציאו ממצרים הוא א-להיו והנה היא מצות עשה וככה (דברים ו) ואהבת את ה' א-להיך (דברים יא) ולדבקה בו וככה (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. ולא תעשה (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים באמונת הלב (ויקרא יט) ולא תשנא את אחיך (שמות כ) לא תחמוד. (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך מצות עשה וככה (דברים ו) שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד. ומצות הפה וידוי כהן (דברים כו) וענית ואמרת (דברים כג) מוצא שפתיך וברכת המזון והלל ותפלה (דברים ו) ושננתם לבניך ודברת בם והנה מצות עשה ורבים ככה. (שמות כ) ולא תעשה (שמות כ) לא תשא את שם ה' א-להיך (שמות כ) לא תענה ברעך (שמות כב) אלהים לא תקלל ולא תאור (שמות כג) לא תזכירו (שמות כג) ולא ישמע על פיך (שמות כג) לא תכרות להם ברית (שמות כג) ולא תענה על ריב ורבים ככה והמצות במעשה הם רבות ואין צורך לזכרם. ומצאתי פסוק אחד כולל כל המצות והוא (דברים י) את ה' א-להיך תירא ואותו תעבוד. והנה מלת תירא כוללת כל מצות לא תעשה בלב ובפה ובמעשה וזו היא המדרגה הראשונה שיעלה ממנה אל עבודת ה' יתעלה והיא כוללת כל מצות עשה. ואלה ירגילו לבו וידריכוהו עד כי ידבק בשם יתברך הנכבד כי בעבור זה נברא האדם כי לא נברא לקנות הון ולא לבנות בנינים יעזבם לזרים והוא ידור תחת הארץ ולא להתענג במיני מאכלים כי רגעים מעטים הם והיגיעה רבה גם יזיקו ברורם. גם משכב הנשים יכלה כחו ובשרו. גם דברי שחוק והשתכר סכלות והוללות כי המשכיל יבין כי ימי חייו מעטים הם וביד בוראו נפשו ולא ידע מתי יקחנה. על כן יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה ולחפש האמונה עד שיכיר ויתבונן מעשה ה' ולא יתעסק בהבלי העולם רק להתבודד ללמוד ולהגות בתורת ה' ולשמור מצותיו והשם יפקח עינו ולבו ויחדש בקרבו רוח אחרת אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו ונפשו דבקה בו ותשבע שובע שמחות את פניו ובהפרדה מעל הגויה תהיינה נעימות ימין אלהיו עליו נצח וזה שאמר אסף (תהלים עג) כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי א-להים לעולם כדרך יעקב אבינו שנדר (בראשית כח) והיה ה' לי לא·להים כי כאשר בא אל בית אל אמר (בראשית לה) הסירו את אלהי הנכר והניח הצאן והתבודד לעבוד השם ולא שכב עם אשה כי רחל מתה וחוללה בלהה ובעבור זה מאס באם ראובן ושפחתה על כן כתיב בפסוק אחר (בראשית לה) ויהיו בני יעקב שנים עשר להודיע שלא שכב עם אשה אחר כך על כן לא הוליד עוד. והנה מי שהשיג זאת המעלה שזכר השם ומעשיו ונפלאותיו לא יסורו מלבו גם לא ידבר דבר בפיו שלא יזכיר השם להודיע לבני האדם כבודו על כן נשבעו הנביאים ברוב דבריהם וזהו (דברים ו) ובשמו תשבע ואז יהיה (דניאל יב) ממצדיקי הרבים.
שאל רבBookmarkShareCopy

יסוד מורא וסוד תורה

זמין למנויי פרימיום בלבד