דברים לא:טז מחשבת ישראל: בית אלהים, שמונה פרקים, תורת העולה והגיונות אל עמי

והנה ראינו היעוד שאמר האל ית' לאברהם (בראשית ט"ו) ידוע תדע וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וגם את הגוי וגו', ונתקיים, וכן למשה (שמות ג') ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וגו', ונתקיים, (שם ד') ואני אחזק את לב פרעה וגו', ונתקיים, (שם י"ד) וחזקתי את לב פרעה וגו', ונתקיים, וכן לעתים רחוקות (דברים ל"א) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו', ונתקיים, (דברים ד) ונושנתם בארץ כמנין ונושנת"ם ונתקיי', וכן (מלכים א' י"ג) איש האלהים בא מיהודה בדבר ה' אל בית אל וגו' ויקרא על המזבח וגו' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך וגו', ונתקיים על ידי יאשיהו כמו שכתוב שם בסוף (מלכים ב' כ"ג) גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ, וכן הרבה יעודים כיוצא באלו שנתיעדו לעתיד ונתקיימו, הוא הוראה על מציאות האל יתברך שמנבא את בני אדם המוכנים לכך לצורך ישראל, ויעודים אלו הם מפורסמים לישראל שאין מי שיכחישם, ולכן אין מי שיוכל להכחיש מציאות האל יתברך, וכמו שאמר הנביא (ישעיה מ"ו) זכרו ראשונות וגו' כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו וגו', כי הראיה למכחישים מציאותו היא בהיותו מגיד מראשית אחרית והם היעודים, ומפני שקצת האומות יכחישו יעודים אלו, אמר הנביא ע"ה אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם ה' ואני אל, אמר הגדתי בשעת היעוד, והושעתי בשעת קיומו, וזהו ביעודים שלא נתפרסמו אלא לנביא שנאמרו לו, כמו בידוע תדע וגו' ואני אחזק וגו', אבל היעודים שנכתבו בתורה אחר נתינתה, כמו וקם העם הזה וגו' וכמו בנביאים ויקרא על המזבח וגו', שהיו יעודים שנתפרסמו בזמן היעוד ובזמן קיומו, אמר עליהם והשמעתי שהשמיע אותם בפרסום בזמן היעוד ובזמן קיומו כנזכר.

והתשובה הזאת בעצמה היא תשובה על אמרו: "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ" (דברים לא, טז) – הרי אין הפרש בין זה ובין אומרו: מי שיעבוד עבודה זרה, כך וכך יעשה בו. שאלמלי לא נמצא לעולם עובר עבירה, הרי היה האיום לבטלה, והיו הקללות כולן לבטלה! וכן הפורענויות שבתורה. הרי אין לנו לומר: "הואיל ונמצא דין סקילה בתורה, זה שחילל את השבת, היה מוכרח לחללה!" ולא הקללות מחייבות שנאמר: כי אלו שעבדו עבודה זרה, וחלו עליהם אותן הקללות, נגזר עליהם לעבדה. אבל בבחירתו עבד כל מי שעבד, ובא עליו העונש. כמו שאמר: "גם המה בחרו בדרכיהם" וגו' "גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם אביא להם" (ישעיהו ס"ו, ג'–ד').

ושלשה גביעים שבקנה היו ע' פ' ץ' על צד המניין, במקום ז"ח"ט כמו שנתבאר. ובא גם כן הרמז על עניין הספר שאמר ויפוצו אויביך וגו'. כי אותיות פצע וחבורה שהשם יתברך יכה אויביו, ואחר כך חזרו להיות טפחיים חלק, נגד שני סיפורים שבאו אחר זה סוף ספר במדבר, שהם מעשה שטים ומלחמת מדין ופרשת אלה מסעי וחלוקי הארץ אשר בו סיפורים אלו חלקים מגביעים כפתורים ופרחים נשארו שלשה טפחים שבהן כפתור ופרח, שלשה גביעים נגד ספר משנה תורה שבו שלשה סיפורים, משנה תורה ופרשת השיר ופרשת זאת הברכה נגד שלשה טפחים הנשארים, ובו כפתור אחד שהוא מורה על עיקר הנשאר, שהוא ידיעת השם בעתיד, אשר כל משנה תורה מלא מזה כמו שנאמר כי תוליד בנים וגו' וקם העם וזנה וגו' השחת תשחיתן אחרי וגו' (דברים לא טז) ופרשת האזינו כולה מדברת מזה. גם הפרח שבה מורה על הקבלה מן האבות, כמו שאמר להם משה בבאור פרשת אתם נצבים (דברים ד) ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת וגו' כי אשר ישנו פה וגו'. והרבה פסוקים כאלה מורים על אמונת זאת.