וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
מאור ושמש
ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי כו' ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל וכו' ויכתוב משה וכו' וילמדה את בני ישראל וכו' וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם וכו'. הנה יש להתבונן בזה כי הש"ית אמר לו כתבו לכם וכו' ולמדה את בני ישראל וכן עשה משה כמו שנאמר ויכתוב משה וכו' וילמדה את בני ישראל ומה זה שאמר אחר כן וידבר משה באזני כל קהל ישראל הלא לא מצינו שנצטוה על דיבור זה ומה ראה משה להוסיף זה מדעתו. גם לשון עד תומם צריך הבנה שהי' לו לומר עד סופם גם מה שתרגם אונקלס על מלת עד תומם עד דשלימו צריך ביאור. ויראה לומר בזה ע"פי מאמר חז"ל אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר ויש לתת לב הלא באמת הצמיח לנו הש"ית אז ישועה ועשה לנו נסים ונפלאות אשר ראינו כי עוד לא שכחנו ועוד לא הסתיר פניו ממנו. אמנם ידוע כי כל מה שמראין לצדיק מדבר העתיד להיות (כענין שנאמר כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים) הוא רק למען יתקנו הם הדבר ולהחזיר את ישראל לדרך הטוב והנה משה רבינו ע"ה כשנאמרו לו דברי השירה הזאת גם בשמעו כל הענין שנאמר וקם העם וכו' ואנכי הסתר אסתיר וכו' אז ידע בנפשו כי הדבר תלוי בו לתקנו לבל יבואו ישראל לידי מדה זו ולבל יפלו כל כך בשחיתות יצרם הרע ופעל ע"י מה שדיבר השירה הזאת שקשר נשמתן בשרשם עד סוף כל הדורות לבל יוכלו לנתק מוסרות עבודת בוראם מכל וכל ומפני כן נעשה להם נס בימי מרדכי ואסתר. שכבר פעל זה משה בדיבורו מאז מקדם שלא תסור השגחות הש"ית מאליהם וזהו אמרו וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם ותרגומו עד דשלימו וביאורו עד שהביאם לידי שלימות להיותם תמימים עם אלהיהם שלא יבואו לידי הסתרת פנים ושארי דברים האמורים בפרשה גם אין הלשון יוצא מידי פשוטו ויש לפתרו עד סופם ופי' עד סוף כל הדורות שקשר אותם בעבותות עול עבודת הש"ית לבל יפרקו עולו מעל צוואריהם.