וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהוָֽה׃
מורה נבוכים
ואמנם היות ה׳שמירה׳ והסיבוב סביב ל׳מקדש׳ תמיד, הוא – לכבד אותו ולפארו ושלא יהרסו הסכלים גם כן והטמאים אליו ולא בעת האנינות וכל מי שלא רחץ גופו – כמו שיתבאר. ומכלל הדברים המביאים להגדיל ה׳מקדש׳ ולפארו עד שיגיע לנו ׳יראה׳ ממנו – שלא יבוא לא שיכור ולא טמא ולא מי שלא רחץ ראשו – רצוני לומר: ׳פרוע ראש וקרוע בגדים – ושכל ׳עובד׳ ׳יקדש ידיו ורגליו׳.