בִּנְפֹ֣ל אויביך [אֽ֭וֹיִבְךָ] אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃
דרוש חדושי הלבנה
וְהִנְנִי תּוֹפֵס לְעִקָּר גִּרְסַת הַיַּלְקוּט כחרבינו כותב שבילקוט לא גרס שמואל הקטן, אולם בדפוסים שלנו בילקוט שמעוני (בראשית רמז ח) איתא גם שמואל הקטן, ועיין מ"ש לעיל שער א סוף פרק א בהערה על מאמר חז"ל זה., דְּלֹא גָרַס אֶלָּא יַעֲקֹב וְדָוִד, שֶׁהֵם הָאֲמוּרִים בַּמִּקְרָאוֹת. כִּי רָחוֹק וְזָר מְאֹד הַגִּירְסָא דְּגָרַס "שְׁמוּאֵל הַקָּטָן", כִּי לֹא נִמְצָא בַּכְּתוּבִים. וְנִצְטָרֵךְ לוֹמַר שֶׁיִּרְמֹז אֶל מִשְׁנַת "שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר בִּנְפֹל וגו׳" (אבות ד יט) כטוז"ל רבינו בתוספות יום טוב שם: שמואל הקטן - במדרש שמואל, בשם ירושלמי: לפי שהיה מקטין עצמו. אי נמי שהיה (מעט) קטן משמואל הנביא שאף הוא ניבא בשעת מיתתו והיה ראוי שתשרה עליו שכינה [סוטה מ"ח ע"ב] אלא שאין דורו ראוי לכך ונמצא שזה השם הוא לו לתהלה ולתפארת:. וְגַם הָיָה לוֹ לִגְרֹס אוֹתוֹ אַחַר דָּוִד. אֶלָּא טָעוּתָא הוּא מֵאֵיזֶה תַּלְמִיד טוֹעֶה שֶׁהִגִּיהּ כֵּן בַּסְּפָרִים מֵאֵיזֶה שִׁבּוּשׁ דַּעַת שֶׁהָיָה בוֹ.