שמות כד:ב מחשבת ישראל: מורה נבוכים

ואיני חושב עליך שיסתפק לך אמרו: ״קרוב יי לכל קוראיו״, ״קרבת אלהים יחפצון״, ״קרבת אלהים לי טוב״ שאלו כולם קריבת מדע – כלומר: השגה מדעית – לא קריבת מקום; וכן אמרו: ״קרובים אליו״, ״קרב אתה ושמע״, ״ונגש משה לבדו אל יי׳ והם לא יגשו״.

ואמנם מעמד הר סיני – ואף על פי שהיו רואים כולם האש הגדולה שומעים הקולות הנוראות המפחידות על צד הפלא – לא הגיע למדרגת הנבואה אלא הראוי לה, ועל מדרגות גם כן. הלא תראה אמרו: ״עלה אל יי אתה ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל״; הוא ע״ה – במדרגה העליונה כמו שאמר ״ונגש משה לבדו אל יי והם לא יגשו״; ואהרן – למטה ממנו, ונדב ואביהו – למטה מאהרן ו׳שבעים זקנים׳ – למטה מנדב ואביהו, ושאר האדם – למטה מהם לפי שלמויותיהם. ואשר כתבו חכמים ז״ל׳ – ״משה – מחיצה בפני עצמה ואהרן – מחיצה בפני עצמה״.

אבל בהגיע איש מבני אדם מהשגת האמתיות ושמחתו במה שהשיג, לענין שיהיה בו מספר עם בני אדם ומתעסק בצרכי גופו – ושכלו כולו בעת ההיא יהיה עם האלוה ית׳ והוא לפניו תמיד בלבו – ואף על פי שגופו עם בני אדם, על הדרך שנאמר במשלים השיריים אשר נשאו לאלו הענינים: ״אני ישנה ולבי ער – קול דודי דופק וגו׳״ – זאת המדרגה איני אומר שהיא מדרגת כל הנביאים, רק אומר שהיא מדרגת ׳משה רבנו׳ ע״ה הנאמר עליו ״ונגש משה לבדו אל יי והם לא יגשו״ ונאמר בו ״ויהי שם עם יי״ ונאמר לו ״ואתה פה עמוד עמדי״ – כמו שבארנו מעניני אלו ה׳פסוקים׳. וזאת גם כן מדרגת ה׳אבות׳ אשר הגיעה קרבתם אל האלוה ית׳ עד שנודע שמו בהם לעולם: ״אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב... זה שמי לעולם״. והגיע מהתאחד דעותם בהשגתו – שכרת עם כל אחד מהם ׳ברית׳ קיימת: ״וזכרתי את בריתי יעקב וגו׳״. כי אלו הארבעה – רצוני לומר: ה׳אבות׳ ו׳משה רבנו׳ – התבאר בהם מן ההתאחדות באלוה – רצוני לומר: השגתו ואהבתו, מה שהעיד עליו הכתוב, וכן השגחת האלוה בהם ובזרעם אחריהם גדולה – והיו עם זה מתעסקים בהנהגת בני אדם והרבות ממון ומשתדלים במקנה ובכבוד; והוא אצלי ראיה שהם כשהיו עושים המעשים ההם, לא היו עושים אותם רק באבריהם לבד, וליבותם ודעותם לא יסורו מלפני האלוה. ויראה לי כי אשר חיב היות אלו הארבעה עומדים על תכלית זה השלמות אצל האלוה והשגחתו עליהם מתמדת ואפילו בעת התעסקם להרבות הממון – רצוני לומר: בעת המרעה ועבודת האדמה והנהגת הבית – היהמפני שתכלית כונתם היתה בכל המעשים ההם – להתקרב אל האלוה קרבה גדולה. כי תכלית כוונתם כל ימי חייהם – להמציא אומה שתדע האלוה ותעבדהו: ״כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳״ – הנה התבאר לך כי כונת כל השתדלותם היתה לפרסם ׳יחוד השם׳ ׳בעולם׳ ולהיישיר בני אדם לאהבתו. ומפני זה זכו לזאת המדרגה – כי העסקים ההם היו עבודה גדולה גמורה. ואין זאת מדרגה שיחשוב כיוצא בי להישיר להגיע אליה. אבל המדרגה ההיא אשר קדם זכרה לפני זאת, אפשר להשתדל להגיע אליה בהרגל ההוא אשר זכרנוהו. ואל האלוה נשא תחינה ותפילה להסיר ולהרחיק המונעים המבדילים בינינו ובינו, ואף על פי שרוב המונעים ההם הם מאיתנו – כמו שבארנו בפרקי זה המאמר – ״עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם״.