כִּֽי־עֲוֺנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי׃
חובות הלבבות
וְהַשְּׁלִישִׁי כְּשֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ בְּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת חַיָּב לְהִכָּנַע וְיַעֲבִיר עַל לִבּוֹ מָה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא יוֹדְעָם וְכִסָּה אוֹתָם עָלָיו וְהֶאֱרִיךְ לוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מֵהֶם וְאַל יִשְׂמַח בְּטָעוּת בְּנֵי אָדָם בּוֹ אַךְ יֶאֱבַל בַּעֲבוּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת רֹעַ מַעֲלָלָיו וְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִפְּרֹעַ חוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וּגְמוּל טוֹבָתוֹ וְיִכָּנַע בְּלִבּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים לח) כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.