כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (ס)
גבורות השם
ביאור זה, כי בנימין ראוי היה שירד תחילה לים, מפני שבנימין הצעיר, והוא האחרון, והוא ראוי לרדת ים, כי הים הוא במערב, שהרי לכך נקרא המערב "ים" בשביל זה. ומערב נקרא "אחור" פעמים הרבה, בשביל כך ראוי בנימין שיהיה יורד תחלה, שהוא אחרון, אל הים. וכן בסדר הדגלים בנימין הוא ימה, מפני שבנימין היה אחרון בשבטים. ויהודה הוא בראשונה (במדבר ב, ט), ולכך דגלו היה קדמה (שם פסוק ג); כמו שדגל בנימין במערב, כך היה דגל יהודה במזרח. והנה אלו שנים, יהודה ובנימין, כל אחד ואחד יש לו שייכות שיהיה תחלה; כי בנימין, מצד שהוא קרוב אל הים, רוצה לרדת תחלה. ויהודה, מפני שהיה הולך בראש, רוצה לרדת. לכך היו רוגמים את בנימין, שהיו הם רוצים לרדת תחלה. אלא שירד בנימין תחלה, מצד שהוא קרוב אל הים, והיה משתוקק לשם. ומפני כך זכה שתשרה שכינה בחלקו, מפני שנראה שיש לו כח מערב, והשכינה במערב (ב"ב כה.). ויהודה שהיה* רוצה לרדת שם תחלה, זכה למלכות, כי המלך ילך בראש לפני העם.