וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃ (ס)
נפש החיים
וגם כמה מאותן אשר קרבת אלהים יחפצון. המה בחרו לעצמם לקבוע כל עיקר לימודם בספרי יראה ומוסר כל הימים. בלא קביעות עיקר העסק בתוה"ק במקראות והלכות מרובות. ועדן לא ראו מאורות מימיהם ולא נגה עליהם אור התורה. ה' יסלח להם. כי כוונתם לשמי'. אבל לא זו הדרך ישכון בם אור התורה:
תפארת ישראל
בפרק ד' דנדרים (ל"ז ע"ב) אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. בספר תורת אלקים זה מקרא. מפורש זה תרגום. ושום שכל אלו הפסוקים. ויבינו במקרא אלו פסוק טעמים ואמרי לה אלו מסורת ע"כ. מן הדברים הידועים כי הפרש יש בין דבור הנבואה ובין דבור שהוא לשאר בני אדם, כי דבור הנבואה אין ספק שאינו במפורש כמו שהוא דבור שהוא אל בני אדם ולפיכך צריך כל דבור ודבור שהיה על ידי הנבואה בין תורה בין נביאים ובין כתובים תרגום לפרש דבור הנבואה עד שהוא מבואר לבני אדם, וזה שדרשו כאן ויקראו בספר תורת אלקים זה מקרא מפורש זה תרגום כי צריך לתרגם כדי שיהיה המקרא מפורש לכל אדם ומפני זה היו נוהגים בכל ישראל לתרגם המקרא כאשר קוראים בצבור מפני שהמקרא בלבד והתרגום בלבד. ובפרק קמא דמגילה (ג' ע"א) אמר ר' ירמיה ואי תימא ר' חייא רב אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר"א ור' יהושע ושל נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה יצאת בת קול ואמרה מי הוא זה שגלה סתרי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגיליתי את סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצאת בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית בו קץ משיח. ותרגום של תורה אונקלוס אמרו והא א"ר איקא בר אבין א"ר מאי דכתיב ויקראו בספר תורת אלקים וכו' ומתרץ שכחום ויסדום. מאי שנא מנביאים דאזדעזע ומאי שנא מדאורייתא דלא אזדעזע דאורייתא מפרשים מילוי נביאים איכא מילי דמפרשין ואיכא מילי דמסתמן כגון ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון ואמר רב יוסף אלמלא תרגום דההוא קרא לא הוה ידענא מאי קאמר ביומא ההוא יסגא מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בן עמרי דקטיל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמת גלעד וכמספד יאשיהו בר אמון דקטל יתיב פרעה חגירא בבקעת מגידו ע"כ. הרי שאין התרגום רק לפרש הכתוב שיהיה מפורש לכל. ואל יקשה לך דמאי סתר יש בתרגום זה מה שתרגם כמספד אחאב בן עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון, ועוד שאמר תרגום כתובים מפני שיש בו קץ משיח יהיה מתרגם הכל חוץ מן הקץ, כי דבר זה אין קשיא שאם לא היה מצוה לתרגם כדכתיב בקרא ויבינו במקרא מפורש לא היה רשאי לתרגם, כי אל יעלה על דעתך כי התורה היא כמו ספר חכמה שאתה יכול להוסיף עליו ולשנות אותו, דבר זה אינו כי תורת ה' היא אין ראוי שיהיה שנוי בתורה, ולכך כיון דאין ראוי לתרגם כתובים מפני דניאל שיש בו קץ משיח אין ראוי לתרגם כלל דאין לומר שיש לתרגם חצי כתובים. וכן מה שאמר דאיכא מילי בנביאים דלא מפרשין וקאמר כגון זה דכתיב ביום ההוא יגדל המספד וגו' דהך קרא לא מפרש מיליה וכיון דנביאים לא מפרשין מילייהו אין לשנות בהם רק יהיו נעלמים כמו שהם דבר הנביאים שהם נעלמים ולא מפורשין כי אין לשנות ספרי נביאים, ויותר מזה שאפילו התרגום שתרגם אונקלוס את התורה לא שהיה רשאי לתרגם כפי מה שנראה לו רק שהיה מקובל מן הנביאים וכל זה מפני שלא יהיה נראה חס ושלום כאלו אמר שהתורה חסירה וצריך להוסיף: