עזרא ד:ה מחשבת ישראל: גן נעול

ותמצא בשם-דבר "עצה" חמשה מונחים על דבר-עצה במנהגים ישרים כפי החכמה. והן "להפר עצתם" (עזרא ד, ה). וכן עצת בוני היכל ה' (עזרא י, ג). "הביאי עצה" (ישעיה טז, ג) הנאמר על מואב. "כעצת השרים והזקנים" (עזרא י, ח). "ועצת שלום תהיה בין שניהם" (זכריה ו, יג). "ולא שמעת לעצתי" (דהי"ב כה, טז).

"איך אתם נועצים" (דהי"ב י, ו). פסוק זה נכתב פעם שניה³נוסף על מלכים-א יב, ו בדברי הימים באותו הענין עצמו, ופירושו מבואר ממה שבארנו. ושם ראיתי כתוב בפירוש רש"י ז"ל⁴אמר העורך. כבר מבואר ב"שם הגדולים" לחיד"א (ערך. ר' שלמה יצחקי) כי לא רש"י הוא שכתב פירוש זה לדברי הימים המיוחס אליו בטעות בלשון זה "'נועצים', כמו 'יועצים'. וכן יאמר מן 'יודעים' 'נודעים'. אך 'יועצים' להבא. 'נועצים' נתיעצים כבר" ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין. שדמה שני תיבות רחוקים זה מזה, כי יועצים מן הקל, ונועצים מן הנפעל. ויותר נפלאתי על הראיה שיאמר מן יודעים "נודעים", ולא מצאתי מלת "נודעים" בכל המקרא. ו"יודעים" לפעמים שם התאר, כמו "ויודעים האזינו לי" (איוב לד, ב) והם אנשי הדעת, ואיך יאמר ממנו "נודעים"? וכן "יועצים" שם התאר לרבים, כמו "וסוכרים עליהם יועצים" (עזרא ד, ה), גם הוא הבינוני. וכן נועצים הבינוני מבנין נפעל, ושתיהן זמן אחד להן, כמו זוכרים ונזכרים. ואיך יתכן לומר יועצים להבא, נועצים לשעבר? סוף דבר פליאה דעת מני, ומי שדעתו רחבה מדעתי יפרש דבריו ז"ל וישא ברכה. ובעיקר הדבר אין אנו צריכין להבדל זה, כי הכללים שידענו על הוראת הקל והנפעל בלשון "עצה" נכוחים למבין וישרים הם, אין בהם נפתל ועקש.

"וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם" (עזרא ד, ה). פירוש. צרי יהודה ובנימין שכרו ושחדו בממון שרי מלך פרס שהמלך שואל מהם עצה בעניניו, שיתנו עצה למלך להפר עצת יהודה ובנימין שהסכימו לבנות ההיכל לה' אלהי ישראל. והצליחו ברעתם עד ימי דריוש. ותאר "יועצים" הנכתב בפסוק זה למד מענינו שהיו יועצי בליעל, כי נתנו עצה בעבור שוחד ובצע כסף לבטל בנין בית ה'. והיתה עצתם טובה⁴מועילה להשגת מבוקשם הרעה, כי הצליחו בעצתם לבטל המלאכה, וכדרך הכלל שבארנו (חדר א' חלון י"ב) למעלה.