וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ (ס)
מורה נבוכי הזמן
והנה בזכרון היוחסין, ראינו מן הפסוקים המובאים למעלה, שנתקצרו לגמרי בספר עזרא שבידינו, והסופר מרמז עליהן כי המה נמצאים כתובים במקומות אחרים. אולם גם על הרשימות לזכרונות קורות ומעשים אין לתמוה שבאו כל כך מועטים זעיר שם בזמנים ארוכים כאלה, יותר מן מאתים שנה, לפי שיתכן שהקצת מהם נספחו גם המה לחבורים אחרים, שנאבדו בשגוש הומנים הבאים במלחמות הרבות של יונים ומצוקותם, ואולי ג"כ, שקצת מהרשימות שבאו באמת ע"י הרושמים הראשונים בספר הכולל זה עצמו, נעזבו מאת החכמים בעת החתום האחרון לספה"ק, ולא קבלום לקדש והיו מן הגנוזים. וקצת ראיה להשערתנו בזה, מזכרון הקצר (עזרא ד' ו') שהוא ענין מגלת אסתר, ונרמז כאן במקרא אחד ועל דרך מיוחד. גם ממה שהנוסח הקדמון שזכרנוהו היותו בידי היהודים היונים, מאיזה זמן לפני החתום האחרון, עודנו נמצא בו ספור ארוך נודע מתשובת זרבבל לדריוש הראשון בונה הבית.