עזרא ו:טז מחשבת ישראל: אם הבנים שמחה

וַעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּ֨א וְלֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵי־גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה׃

אם הבנים שמחה

מאמר מקדש ה'
פ') כתיב בעזרא ו' ויעשו חנוכת הבית הזה בחדוה עיין מלבי"ם שם שהביא בשם קדמונים בדקדוק לשון הכתוב "הבית הזה" כי אם היו זוכים אז הי' מגיע זמן הגאולה העתידה ותיכף אחר בנין זה הי' יורד ביהמ"ק מן השמים כמקדש שראה יחזקאל לעתיד לבא והיו מתחילים החנוכה השנית שנאמרה ביחזקאל ולעת עתה עשו חנוכת הבית הזה שמלת הזה מורה שמצפה על חנוכת בית אחר והנה חנוכת יחזקאל תתחיל בכ"ג אדר כמבואר שם והם המשיכו חנוכה שלהם עד כ"ג אדר שהם כ"א יום ואם היו זוכים הי' תיכף חנוכת הבית האחרון שיבנה בידי שמים ויען שבימים האלה חל פורים שהם ימי משתה ושמחה אמר שהי' עיקר החדוה על החנוכה שהיתה גדולה משמחת פורים עכ"ד בשם קדמונים, מדברי קדמונים אלו נראה שאם שבנין דלעתיד יהי' בידי שמים עכ"ז מתחלה נהי' אנו בונים ביהמ"ק בידינו ואח"כ יורד הבנין דביד"ש דמקוה וכדברים אלו מצאתי בספה"ק אספקלריא המאירה על הזהר בפ' שופטים דהביא שם הגמרא דבב"ק דף ס' אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהיבערתי אני הציתי אש בציון שנאמר ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה באש שנאמר ואני אהי' לה חומת אש סביב ולכבוד אהי' בתוכה וכן כתב בזהר פ' פנחס שהמקדש לעתיד יבנה הקב"ה בעצמו ויהי' פעולת ידיו לא ידי בו"ד דכתיב בונה ירושלים ה' והגלאנטי מייתי בשם הזהר פ' פקודי שכל האבנים ויסודי המקדש לא נחרבו ועתיד הקב"ה לבנות ביהמ"ק מאותן אבנים עצמם שנגנזו (והוא פירש בזה קרא (דחגי ב׳:ט׳) גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון דקשה למה לא כתיב מן הראשונים שהרי שני בתי מקדשות חרבו לנו אולם לפי הזהר פקודי הנ"ל מה מתקו דברי הכתוב דהא אתי לאשמעינן שלא נאבדו כל האבנים מבנין הראשון ומאותם אבנים עצמם יבנה המקדש לעתיד וזה שאמר גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ר"ל מאבני הראשון ממש) והנה לפי דברי הזהר פקודי הנ"ל הרי יבנה המקדש מאבנים שהיו מעשה ידי אדם ולא ממעשה הקב"ה כביכול עצמו והרי זה סותר הגמרא דבב"ק והזהר דפ' פנחס הנ"ל דיהי' ביד"ש ממש וצריכין אנו על כרחך לומר דעת שלישית המכרעת והוא מדרש פסיקתא דאיתא התם שהקב"ה יוריד כביכול את ירושלים דלמעלה למטה ויעמיד את שלמעלה על שלמטה ונמצא שתי מדרשות אמת שאותו שיעמוד למעלה כולו אש מעשה ידי הקב"ה ושלמטה ממנו הוא מעשה אדם אבני נזר מתנוססת על האדמה מימי שלמה ע"ה עכ"ד הגאון המקובל הנ"ל ואני תמה מאד על רבינו בעל אספקלריא המאירה דעשה הכרעה זו מדעת עצמו מכח מדרש פסיקתא הנ"ל הלא דבריו אלו מפורשין כן בתיקוני זהר תיקון כ"א וז"ל הת"ז שם בהאי זימנא אתבנא ביתא דשכינתא דאיהי בית הבחירה ע"י דקבה"ו דאתמר בה ואני אהי' לה נאם ה' חומת אש סביב ואני אבנה אינון אבנים טבין דאיתבני מינה הה"ד ואבנה גם אנכי ממנה נטיעין קדישין וכו' ובניינא דבי מקדשא תהא בנויה מכספא ודהבא ואבנין יקירין ותהא מרקמא מכל ציורא דעובדא דבראשית ועלה נהרא ירושלים דלעילא לעילא מרקמא מכל מיני גוונין דנהורא ורזא דמלה ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו דאנהרא על גבוי עכ"ד והכסא מלך כתב על מה שכתב הת"ז ובניינא דבי מקדשא תהא בנויה מכספא וכו' וז"ל זה התחתון יהי' ג"כ בנין מפואר ומצוייר בו כל מעשה בראשית ואז עלה נהרא ירושלים דלעילא הרוחנית עכ"ל ונראה לי דאפשר לכוון בדברי הת"ז שכתב ואני אבנה אינון אבנין טבין דאיתבני מינה ר"ל מהאבנים דאיתבני מינה בקדמייתא מן הבית הראשון וכדברי הזהר דפקודי הנ"ל עכ"פ כל דברי האספקלריא המאירה הנ"ל מפורשין בת"ז הנ"ל ופלא גדולה עליו שהי' מן המקובלים הגדולים מדורות קדמאי איך לא זכר על לשונו את דברי הת"ז הנ"ל, ועיין לעיל אות ב' מה שכתבתי בטעמא דמילתא דאנו בונים תחלה ועליה ירד ביהמ"ק דלמעלה ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy