וְלֹא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־ישב [יֹשְׁבֵ֨י] ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃
דרשות אל עמי
כי בימי הבית הראשון הרי הכתוב מספר לנו "ולא הוריש מנשה את בית שאן... ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר... זבולון לא הוריש את יושבי קטרון... אשר לא הוריש את יושבי עכו" וכו' וכו' (שופטים א, כז-לא), כל אחד מהשבטים היה בכלל "תני ושייר" והגוים האלה נשארו שם כמו שהכתוב אומר בשביל "לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצוות ד' אשר צוה את אבותם" ואמנם לא עמדו בנסיון אך "ויעזבו את ד' אלקי אבותם וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם" (שם א, וב), אבל עכ"פ זה לא היה מרשעת ישראל אך מרשעת הגוים שנשארו שם שבע"כ השפיעה זאת גם על ישראל. אכן לו ירש לנו הקב"ה ארץ בירושה גמורה וחלוטה ככל השבעים האומות שלכל אחת מהן יש ארץ מיוחדה ומוגבלה במצריה, בת חורין ושוררת על עצמה באין צר ונוגש, כי אז ברי "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ" ואם לא היו צדיקים בימי הבית ראשון הסבה היא מפני שלא נתקיימה הסיפא ה"לעולם ירשו ארץ", כי לא היינו יורשים אמתים אך שכנים.
בית אלהים
וקיים יעוד הס"ד ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם וגו' לשכים בעיניכם וגו' וצררו אתכם וגו', כתוב בספר שופטים ולא הוריש מנשה, ואפרים לא הוריש, אשר לא הוריש נפתלי, ולא הוריש וגו', וכתיב וילחצו האמורי את בני דן וגו', וכתיב ויעל מלאך ה' וגו' ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ וגו', וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים וגו', הרי שנכשלו במה שהוזהרו ממנו.