שופטים ד:ט מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

וּלְפִי שֶׁכֵּן הוּא, וְלֹא נִשְׁתַּוֵּית הַלְּבָנָה לְהִקָּרֵא עִם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֵׁם "הַגְּדוֹלִים", אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דְּבוּקָה עִמּוֹ בְּדִבּוּק אֶחָד ^גממה שכתב רבינו לעיל (עיין בהערה הקודמת) משמע שהפירוש דבוקים היינו ששני המאורות היו קבועים באותו גלגל שהוא בגלגל הרביעי שבו קבוע החמה (ולזאת היתה הירח כזנב לחמה) ואחר טענת הלבנה ירדה לגלגל הראשון. כְּעִנְיָן מְשַׁל זְנַב הָאַרְיֵה עִם אֲרִי עַצְמוֹ, לָכֵן אֵין לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה ׳אֶפְשָׁר לְב' מְלָכִים׳ ^דשהרי לשון טענת הלבנה לפי ז”ח שה”ש הוא אֶפְשָׁר לְמַלְכָּא חָד לְאִשְׁתַּמְשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא? וכו’:, כִּי הֵיאַךְ יִקְרָא שְׁנֵי מְלָכִים לַאֲרִי וְלִזְנָבוֹ? וְעִם שֶׁזְּנַב אַרְיֵה אַרְיֵה יִתְקְרֵי, הַיְנוּ שֶׁהוּא חֵלֶק אֲרִי, לֹא שֶׁהוּא אֲרִי לְבַדּוֹ. וּלְכָךְ, בַּעַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה חָשַׁב שֶׁטַּעֲנָתָהּ הָיְתָה בְּקִטְרוּגָהּ, שֶׁאֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד בָּרוּךְ הוּא ^הוכמ”ש הזהר בסוף דבריו אֵיכְדֵין אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא עָלְמִין בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא וכו’ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי כְתָרִים כְּאֶחָד, כִּי אִם בָּזֶה לְבַדּוֹ וּבָזֶה לְבַדּוֹ. וְהָיָה הַמְּכֻוָּן שֶׁלָּהּ, לִהְיוֹתָהּ יוֹתֵר מִתְכַּבֶּדֶת כְּשֶׁתִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים מִשֶּׁתִּהְיֶה זָנָב לָאֲרָיוֹת. וְאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵךְ אֶל מְקוֹם הַתַּחְתִּית, וְשָׁם תִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, אֲבָל "אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ" בָּזֶה, אַךְ אָמְנָם תִּהְיֶה נִקְרֵאת קְטַנָּה, דְּאַזְעִירוּ אִית לָךְ בָּזֶה.