מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ (ס)
פרדס רמונים
עוד נבאר המשנה הזאת ע"ד פירוש אחר שפירשו המפרשים בחמש כנגד ה' והוא יותר נאות ומתקבל. והוא מוסכם ג"כ בדברי הרשב"י ע"ה במקומות רבים. והענין ה' מימין וה' משמאל, ה' מימין ה' ספירות שרוב נטייתם אל צד החסד שהוא הימין והם כתר חכמ"ה גדול"ה נצ"ח ת"ת, וה' שבשמאל הם ה' ספירות שרוב נטייתם אל צד הדין שהיא השמאל והם בינה גבורה הוד יסוד מלכות. ועם היות שהת"ת עקרו קו האמצעי, עכ"ז עקרו חסד כנודע שהוא מטה כלפי חסד, ונטייתו אל הימין. ובינה מתייחסת לדין בבחינתה. כי היא נקראת פועל גבורות כי ממנה מתערין דינין, כמו שנבאר בשער מהות וההנהגה בפ"ו. וכן הוד, עליו נאמר (דניאל י ח) והודי נהפך עלי למשחית. כל היום דו"ה (איכה א יג) אותיות הו"ד. ויסוד ג"כ עיקר נטייתו אל צד הגבורה. וכן ביאר הרשב"י ע"ה בתקונים (תקונא י"ג דף כ"ט ע"ב) גבי תשיעאה ברנה וכו' וז"ל וצדיק נטיל משמאלא ועמודא דאמצעיתא נטיל מימינא.
אור נערב
במסתרים מפני גוה כל היום דוה מזבח רשעים תועבה. ואף גם זאת מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי ישרים דרכי ה'. ישפוט עניי עם ישפות שלום. וכי ידבר חילים יגבר. אל עמו ואל חסידיו.
מעשה רוקח
ואיתא בגמרא ובמדרשים בפסוק (איכה א, יג) "ממרום שלח אש וגו'" שהקב"ה שלח מלאכי השרת ושרפו המקדש קודם שישרפו האויבים וע"ש הטעם. ולדידי ניחא מאוד דאיתא במשנה פ"ק דפאה (משנה פאה ב:ז) "שדה שקצרה לסטים פטורה מפאה". נמצא אם היה נחרב על ידי האויבים היה נתבטל הקדושה לגמרי אף שנקראת 'שדה' מכל מקום פטורה. ולכך עשה הקב"ה ששלח שלוחים שלו לשרוף את בית המקדש וכל ירושלים מקודם ונתחייב בפאה ולכך נשאר הקדושה בתוכה.