מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ (ס)
משך חכמה
ממרום שלח אש בעצמותי. ד"א וצדקתך אלדים עד מרום אלו שני המאורות כדאיתא בפ' משפטים במדרש בקרא דאם כסף תלוה, הלבנה לוה מן השמש והשמש לוה מן הלבנה שנאמר שמש ירח עמד זבולה, והמאורות עושין צדקה זה עם זה, וזה צדקתך עד מרום שבמרום עושין צדקה זע"ז.