אסתר ה:א קבלה: שערי קדושה, מעשה רוקח, פרדס רמונים ותקוני הזהר

ובספר הזוהר (ח"ב נ"ט ע"א) לית לך הבל דלית ליה קלא, וכל אנון מלין דאשתדל בהו בר נש דלאו אינון לפלחנא דקודשא בריך הוא ההיא מלה אתעביד מנה הבל ושטאת בעלמא, וכד נפקא נשמתיה ההוא הבל מגלגלא ליה בעלמא, ודא איהו (שמואל א כ״ה:כ״ט) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, ואמרו שם (ח"ג קפ"ג ע"ב) ותלבש אסתר מלכות אוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה זכי לאתלבשא ברוח קודשא:

עוד טעם נכון על היות במחיית עמלק קס"ו תיבות בתורה וקס"ו פסוקים במגילה יש לומר כך. דידוע שאסתר היא סוד השכינה מידת מלכות בסוד "ותלבש אסתר מלכות". וזה הסוד "אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר", ותיבת "אסתיר" מלא עולה תרע"א כמנין שם אדני במילוי כידוע‏. ומזה הטעם נלע"ד יש במגילה זו יו"ד פרשיות להשלים אסתר י'. שהמגילה נקראת מגילת אסתר, ועם תשלום י' עולה תרע"א להורות מעלתה שהיא בסוד מלכות עילאה אדני במילוי.

ויש שפי' בענין אחר זיין עומדת בזו הצורה כדי לתקן ההשוואה וחלוק לגולם הנאצל והנעשה מן החומר. ויש מי שפי' ז' רומזת למדת הגבורה שלוקח כלי זיין להלחם ברשעים ולכן זיין מפורסם בדברי הרשב"י ע"ה בתיקונים בענין האות הזה הוא היות צורתה רמז אל ו' וי'. והנה היא מתפרשת על ב' דברים כי המלכות בעלותה אל מקומה הא' אל בית אביה כנעוריה הלא תעלה דרך מדרגות הסולם ובעלותה בראש צדיק אז היא עטרה בראש כל צדיק. והכונה כי לבוש הצדיקים בעולם הבא הוא מצד המלכות וזהו ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה א) כי ראתה עולמה בחייה. אמנם זהו מצד מלכות שהוא בהיותה למטה מולכת בעה"ז אבל בעלותה למעלה מצד הבינה כי ע"י שהיא האם תעלה אל בית אביה היא עטרה בראש צדיק יסוד עולם וזהו עוה"ב אין בו לא אכילה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותי' בראשיהם כי עולם הבא היא הבינה כאשר נתבאר בערכו. וזהו ומרדכי יצא מלפני המלך (שם ח טו) שהיא הבינה בלבוש מלכות מצד המלכות כמבואר ועטרת זהב גדולה מצד עטרה בראש כל צדיק וצדיק. וזהו שראה עולמו בחייו. ובזה יובן למה לא נתנה עטרה לאסתר אלא כתר מלכו"ת. ומפני שעטרה בראש הצדיק נמצא י' על ו' והוא ז' ע"כ הוא יום הז' ואין זה מקום ביאורו. וזאת הזי"ן זעירא כי לא נתפרסם שמה.