וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃
אור המאיר
ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד וכו' והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות והכוונה ע"ד שביארנו בפתיחת דברינו כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו שאז ברעת הדור גרמו שמלך הקב"ה ישב את אחשורוש על כסא מלכותו מה שראוי להתגלות פרסום אלהותו באמצעות מדות מלכותו נתגלה זאת באמצעות אחשורוש שקרב את לבם לאביהם שבשמים וכמו אז כן עתה בכל דור ודור זאת ישים האדם אל לבו ומורא יעלה על ראשו לקשט מדותיו המגונות בהיותם בלתי מזוככים ונקיים מז' תועבות ויש להם אחיזה במדותיו ידע נאמנה שעדיין הוא משוקע בקליפות ולא יצא מגלות הצר ואויב המן הרע שלו כי לכל אדם יש לו המן שלו ואחשורוש הוא האויב הוא היצה"ר ולזה רמזו חז"ל המן מן התורה מנין המן העץ שכ"ז נמשך מאז ומקדם מנחש הקדמוני שהחטיא בעץ הידוע את אדם וחוה ונוקב והולך עד ביאת הגואל העומד לשטן ולא ניצל האדם ממנו עד שמתקן מלא קומתו מראש עד עקב לטהר מדותיו ממגע נכרי אזי יצא מגלות ז' תועבת שהם נק' ימי אחשורוש והנה אז בזמן שגבר הצר ואויב בימי אחשורוש לא היה הדור ראוי לנס ברעת מעשיהם המגונות שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע כאשר חכמים הגידו ואפי' באמצעות אסתר המלכה אשר מראש עד עקב לבה בטח באל עכ"ז לא היתה בבחי' קומתה הכנה להשראת מדות המלכות שתתגלה ותתפרסם באמצעות תכונות גופה והקב"ה לגודל רחמנותו וטובותיו העודפות על בני אדם רצה לזכות את הדור ולכן הרבה בה הארה של מלכות עליונה במדה גדושה יותר מהכנות כלי גופה וקומתה והרמז בדברי חז"ל אסתר ירקרקת היתה אלא שחוט של חסד משוך עליה ואפשר שכיונו אל האמור שהיתה ירקרקת בבחינת זכות כלי גופה לערך גדול הארה שהאיר הבורא ב"ה במלא קומתה אלא שהקב"ה עשה זאת למען שמו הגדול וברוב רחמיו משך עליה חוט של חסד יותר מדאי והכל לפי שהדור צריך לכך ואפשר לרמוז בזה מה שיסד הפייטן ביוצר שמנה עשרה מלכות בה רבה מרבה לסלוח והכוונה שהקב"ה ריבה בה באסתר הארת מדות המלכות יותר מערך הכנתה וזכות גופה ומה ראה על ככה לעשות כזאת שהדור היה צריך לכך לסלוח להם עון רב להוציאם מגלות המר זאת הגורמת להאיר בה הארה רבה ועצומה בכדי לסלוח סלוח רב ומעתה תחזה בעין שכלך רמז ותלבש אסתר מלכות מלכות ודאי כנזכר הארת מלכות עליונה בכדי שתתגלה ותתפרסם התגלות אלהותו יתברך באמצעות צדקות הצדיק מרדכי ואסתר הצדקניות ולא לישב עוד את אחשורוש על כסא מלכותו לגלות על ידו שיקבלו בני ישראל עול מלכותו יתברך עליהם ולזה תבין ותשכיל מה שכתוב והמלך יושב על כסא מלכותו והמלך סתם ולא כתיב והמלך אחשורוש מוסב על מלך המלכים כאשר לבשה אסתר מלכות כמדובר אזי ניכר לעין כל שהמלך הקדוש ב"ה יושב על כסא מלכותו ולא זולתו ודוק מאוד ותבין:
תפארת שלמה
ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית. הנראה לרמז בזה מ"ש הכ' שלבשה מלכות ולא נאמר ותלבש אסתר בגדי מלכות. גם יש להבין מה מודיענו הכתוב שלבשה מלכות הלא כל אדם יודע כי המלכה נכון לה ללבוש בגדי מלכות ומה יוצא לנו מזה. אך הנה נודע בזוהר הקדוש ובספרים כי הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים בתורה ותפלה בכוונה הם מתקנים ומלבישים כבוד ותפארת לשכינה כמ"ש בקשוטין אזלא ומאנין דלבושין ר"ל ע"י הצדיקים הלומדים בתורה לשמה מתקנים קשוטי כלה להראות לפני הש"י חזי במאי ברא אתינא לקמך. וזהו פתשגן כתב הדת של תורה להראות את אסתר היא השכינה לפני הש"י ב"ה. וז"ש בזוהר הקדוש בהקדמה בשעתא דמתחזיין קמה כל דכורא כדין נפקא ה' מאות יו"ד ואתקשטת במאנין דדכורא כו' ע"ש. והנה זהו הרמז שלבשה אסתר מלכות לבושי מלכות ויקר ממעשי הצדיקים המלבישים אותה המכוונים לשלום מלכות כידוע בסוד עשרה הרוגי מלכות. והנה אח"כ השכינה היא חוזרת ומלבשת הצדיקים במלבושה בכבוד ותפארת כמבו' הענין כולו בפ' אשת חיל לי"ח. וזהו סוד בגדי כהונה שנאמר בהם לכבוד ולתפארת. וע"ז אמר הכ' כהניך ילבשו צדק היא השכינה כנודע. וע"ז אמר התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי ר"ל התנערי מעפר הגלות והעצבות קומי לבשי בגדי השכינה שהיא תפארתך עמי. ובזה אמרנו לעיל בפ' ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולא קבל. לרמז כי השכינה שלחה בגדים להלביש את מרדכי בגדי תפארתה שמלבשת הצדיקים. ואז בשעת העצבות לא קבל כי לא הי' ביכולתו אז. אך בשעת הגאולה כתי' ומרדכי יצא בלבוש מלכות של השכינה. וזהו המובא בזוהר הקדוש בכ"מ כי הצדיקים הם אנפי דשכינתא כי השכינה מתלבשת בתוכם. וזהו שכינה מדברת מתוך גרונם. ועל ענין הזה אמר הכתוב שוש אשיש בד' כי הלבישני בגדי ישע ומעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי'. הרמז על סוד הענין של הלבושים הללו. וזה ענין הרמז במנהג הקדמונים שהיו מחליפין לבושיהם בימי הפורים בגדי איש לאשה ובגדי אשה לאיש וכבר קרא עליהם הב"ח בקול גדול לאמור שהם עוברים על לא ילבש גבר שמלת אשה. אך לפי מה שבארנו הי' להם הרמז על לבושי השכינה כמו באסתר ותשלח בגדים להלביש את מרדכי. וזה הרמז (במגילה דף ז' ע"ב). אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי כנ"ל. והבן: