במדבר ז:פט קבלה: זוהר חדש, שערי אורה ותקוני הזהר

וּלְמָאן הֲווֹ פָּרְשֵׂי גַּדְפַיְהוּ וּמִסְתַּכְּלִין אִישׁ אֶל אָחִיו לְהַהוּא דְּעָאל בְּכִתְרָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ מְכֻסֶּה דְּעָלֵהּ אִתְּמַר בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר. וּכְרוּבִים לְגַבֵּהּ גַּדְפַיְהוּ פְּתִיחָן לְעֵלָּא, לָקָבְלֵהּ לֵהּ עָלַיְהוּ (במדבר ז׳:פ״ט) וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל, מִגּוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. מְדַבֵּר אֵלָיו, מִגּוֹ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל לְעֵלָּא מִגּוֹ אַבָּא. וַיְדַבֵּר אֵלָיו, מִגּוֹ אִמָּא. וּמָאן שָׁמַע לֵהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמִלּוּלָא אִשְׁתְּמַע לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא.

ופירוש הדבר: כל הנביאים כולן צריכים לתקן עצמם ולהתכוין לנבואה קודם שתשרה הנבואה עליהם, בין על ידי עצמם בין על ידי מלאך, אבל מרע"ה אינו צריך להכין עצמו לנבואה שהרי הוא מוכן ועומד תמיד, שנאמר עמדו ואשמעה מה יצוה י"י לכם (במדבר ט, ח), ואומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו (שם ז, פט). ואם כן התבונן ודע והאמן, כי נבואת כל הנבראים היא בנצח והוד ומהם יונקין.

ואומר: ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה וגו' כי אני יי שוכן בתוך בני ישראל (במדבר לה, לד) ונקראת מידה זו אהל מועד בכל התורה כולה. וכלל הדבר, כי זהו בית יהו"ה, ובו שוכן. והיינו דכתיב: ויקרא אל משה וידבר יהו"ה אליו מאה"ל מוע"ד לאמר (ויקרא א, א). כל מי שמדבר עמו, על ידי אה"ל זה מדבר עמו, אבל משה רבנו עליו השלום נכנס בתוך האהל ומדבר עם יהו"ה פנים אל פנים, שנאמר: ובבא משה אל אה"ל מוע"ד לדבר אתו (במדבר ז, פט); ותרגום אהל, משכנא, הוא סוד שכינה. וענין מועד, מלשון בית הוועד וזימון; כלומר שהשם מזומן תמיד בו הוא בית הוועד שלו, והיינו דכתיב: ונועדתי לך שם (שמות כה, כב).