וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ (פ)
כל בו
וכן שני כתובים המכחישים זה את זה. כיצד כתוב אחד אומר וירד ה׳ על הר סיני אל ראש ההר וכתוב אחד אומר כי מן השמים דברתי עמכם. בא הכתוב השלישי מן השמים השמיעך את קולו ליסרך והכריע מלמד שהרכין הקב״ה שמי השמים העליונים אל ראש ההר ודבר עמהם מן השמים. וכן אומר נעים זמירות ויט שמים וירד.
שפת אמת
בפסוק ובבוא משה כו' וישמע הקול מדבר אליו כו' דכתיב עושי דברו לשמוע בקול דברו. ומעשה המשכן הי' הכנה לזה הקול. ולכן ויקריבו נשיאי ישראל. ובמד' מי הקים כל אפסי ארץ. כי הי"ב שבטים המה בחי' י"ב גבולי עולם והעולם עומד עליהם כענין י"ב בקר והים עליהם. והמה בחי' עושי דברו כמ"ש וזאת אשר דיבר להם אביהם. כי יעקב הוא הקול והארת יעקב אע"ה מתפשט ומתרחב באמצעיות הי"ב שבטים. וכ' לה' עין אדם וכ' שבטי ישראל. עין אדם הוא בחי' יעקב מעין שופרי' דאדם קדמאה. הצורה החקוקה תחת כסה"כ וכל שבטי ישראל המה מקבלים כחו של יעקב. ולכן המה מכוונים לי"ב חדשי השנה שהם במקום שצריך התחדשות וזה הי' חנוכת הנשיאים שהניחו כח התחדשות בהמשכן. וזה הי' תיקון העשי' כדאיתא במד' כלות משה. ושם כתיב ויכולו ששקול מעשה המשכן למעשה בראשית. והיינו שנתקן העשי' והי' מזה הכנה לשמוע בקול דברו כנ"ל: