אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
מגלה עמוקות
אופן השלישי
אמר בעת ההיא. בשעה שגילה הקב"ה למשה פרשת נדרים שהוא סוד נ' דרים, כי היתר נדרים פורחין באויר (כמ"ש במשנה בפרק קמא דחגיגה דף י'.). ור"ל בסוד מגדל הפורח באויר (שאמרו במשנה פרק ד' דאהלות (אהלות פ"ד מ"א), ומייתי לה בגמרה דמסכת חגיגה דף ט"ו (ע"ב) וסנהדרין דף ק"ו (ע"ב), שהכוונה שהוא סוד בי"נה שהוא מגדל עוז, ולכן מתירין את הנדרים ביום הכפורים כדאיתא בנדרים פרק ג' דף נדרים כ"ג:), ובסוד בינה שם הוא היתר נדרים. לכן אמר (במדבר ל ג) איש כי ידר נדר לה' בלמ"ד, שהוא סוד מגדל הפורח באויר, (וכפירוש הערוך ורש"י שפרשו בשם מפרשים על הדרש של או"ת למ"ד). ובאותו פרק כשגילה הקב"ה למשה אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד), היה תפלה למשה באותו פרק כששמע דיני נדרים ונקרא משה איש האלקים (דברים לג א), בעלה דמטרוניתא (זוהר ח"א רל"ו ע"ב), ורמז המשורר במלת תפלה שהוא מניין ואתחנן חושבן תקט"ו, שרמז על חושבן רגל ישר"ה (יחזקאל א ז), וסוד הכוונה ט"ו פעמים ת"ק מן הארץ עד כסא הכבוד יש ט"ו פעמים ת"ק, היא סוד אברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן (בראשית יב ד), כי ט"ו פעמים ת"ק הוא מנין ע"ה מאות שנה. לכן במזמור ע"ה שהוא נדרש על משה רבינו ע"ה, שם מבוארין כל הטעמים שהוצרך משה להקבר בעבר הירדן, ועיין בפרשת מטות דמבואר שם בארוכה. והנה באותו עת שגילה הקב"ה סוד נדרים למשה, וז"ש בעת ההיא לאמר, ר"ל באותו פרשה שהיא משונה מכל הפרשיות שבתורה דאתמר וידבר ה' אל משה לאמר, ובפרשת נדרים משנה הסדר דמתחיל וידבר משה אל ראשי המטות לאמר (במדבר ל ב), ומלת לאמר שבכאן רמז על אותו פרשה של נדרים שמשונה מכל פרשיות. ושוב מקשה הפסוק מי הוא זה ואיזהו שיתיר הנדר להקב"ה. על זה השיב משה רבינו ע"ה אשר מי אל בשמים ובארץ, ר"ל איתא במדרש מלאך אחד יש בין שמים וארץ, ושמו מ"י, והוא מפר נדרו של הקב"ה באשר (ישעיה יד כז) ה' צבאות יעץ, אבל מלאך אחד ששמו מ"י הוא מפר.
אמר בעת ההיא. בשעה שגילה הקב"ה למשה פרשת נדרים שהוא סוד נ' דרים, כי היתר נדרים פורחין באויר (כמ"ש במשנה בפרק קמא דחגיגה דף י'.). ור"ל בסוד מגדל הפורח באויר (שאמרו במשנה פרק ד' דאהלות (אהלות פ"ד מ"א), ומייתי לה בגמרה דמסכת חגיגה דף ט"ו (ע"ב) וסנהדרין דף ק"ו (ע"ב), שהכוונה שהוא סוד בי"נה שהוא מגדל עוז, ולכן מתירין את הנדרים ביום הכפורים כדאיתא בנדרים פרק ג' דף נדרים כ"ג:), ובסוד בינה שם הוא היתר נדרים. לכן אמר (במדבר ל ג) איש כי ידר נדר לה' בלמ"ד, שהוא סוד מגדל הפורח באויר, (וכפירוש הערוך ורש"י שפרשו בשם מפרשים על הדרש של או"ת למ"ד). ובאותו פרק כשגילה הקב"ה למשה אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל יד), היה תפלה למשה באותו פרק כששמע דיני נדרים ונקרא משה איש האלקים (דברים לג א), בעלה דמטרוניתא (זוהר ח"א רל"ו ע"ב), ורמז המשורר במלת תפלה שהוא מניין ואתחנן חושבן תקט"ו, שרמז על חושבן רגל ישר"ה (יחזקאל א ז), וסוד הכוונה ט"ו פעמים ת"ק מן הארץ עד כסא הכבוד יש ט"ו פעמים ת"ק, היא סוד אברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן (בראשית יב ד), כי ט"ו פעמים ת"ק הוא מנין ע"ה מאות שנה. לכן במזמור ע"ה שהוא נדרש על משה רבינו ע"ה, שם מבוארין כל הטעמים שהוצרך משה להקבר בעבר הירדן, ועיין בפרשת מטות דמבואר שם בארוכה. והנה באותו עת שגילה הקב"ה סוד נדרים למשה, וז"ש בעת ההיא לאמר, ר"ל באותו פרשה שהיא משונה מכל הפרשיות שבתורה דאתמר וידבר ה' אל משה לאמר, ובפרשת נדרים משנה הסדר דמתחיל וידבר משה אל ראשי המטות לאמר (במדבר ל ב), ומלת לאמר שבכאן רמז על אותו פרשה של נדרים שמשונה מכל פרשיות. ושוב מקשה הפסוק מי הוא זה ואיזהו שיתיר הנדר להקב"ה. על זה השיב משה רבינו ע"ה אשר מי אל בשמים ובארץ, ר"ל איתא במדרש מלאך אחד יש בין שמים וארץ, ושמו מ"י, והוא מפר נדרו של הקב"ה באשר (ישעיה יד כז) ה' צבאות יעץ, אבל מלאך אחד ששמו מ"י הוא מפר.
אור נערב
הירא את דבר ה' כל שכן שיוסיף אהבה אימה ויראה וענוה ידאג מחטאתיו ויצר לו שמא יוסיף על חטאתו פשע לשגות מאמרי דעת אלקים קדושים פן ישים אשם נפשו אחת דתו וחבל נחלתו להפשט ונתוח וכליל לאשים. יחזק במוסר לאסור אסר על מה שלא שמע מרבותיו פלס מעגלותיו וארשת שפתיו כי יפול הנופל ומי יקימנו ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר אשר חלק לנסות בם אוילים מדרך עשאם.
שערי אורה
ולפי שהנביאים יודעים הסוד הגדול הזה, היו מבטלים כל גזירות שהיו גוזרים בבית דין של מעלה, וזהו סוד: צדיק מושל יראת אלהי"ם (שמואל, כג, ג). אמר הקדוש ברוך הוא: אני מושל באדם, ומי מושל בי? צדי"ק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה, וזהו סוד ויחל משה את פני י"י אלהיו (שמות לב, יא), שהעלה מחשבתו עד מקום בטול הגזירה, וזהו שאמרו רז"ל שהפציר בו עד שהתיר לו נדרו. כי בינה מקום הנדר, שהוא מקום הבינה, שהוא סוד תחילת שבע ספירות, וזהו סוד ויח"ל. וזהו שאמרו ז"ל: מנין לגזר דין שהוא מתקרע, שנאמר מי כי"י אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד, ח).