קישורים על במדבר ל:ג

אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

תוספתא (ליברמן)

אף נדרים שאמרנו מותרין, מניין שלא יהא אדם נודר בהן על מנת לבטלן, ת"ל לא יחל דברו, שלא יעשה דבריו חולין. דבר אחר לא יחל דברו, שאפי' חכם אין מפר נדרו לעצמו. אמ' לו השאילני קרדומך, אמ' קרדום שאני קנוי, קונם נכסים עלי אם יש לי קרדום, בידוע שאין לו קרדום.
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספתא (ליברמן)

כל דבר שיש בו עינוי נפש, בין בינו לבינה או בינה לבין אחרים, יפר. דבר שאין עינוי נפש, בינו לבינה יפר, בינה לבין אחרים לא יפר. כיצד, אמרה קונם שני עושה לפי אבא, לפי אביך, לפי אחי, לפי אחיך, שני מטילה לבקרך, אין יכול להפר, מפני שבינה לבין אחרים. שלא אכחול, ושלא אפקוס, ושלא אתקשט, ושלא אשמש לך מטתי, הרי זה יפר, מפני שבינו לבינה. שלא אציע, ושלא אדיח לך רגלך, ושלא אמזוג לך את הכוס, אין צריך להפר, כופה אותה על כרחה. רבן גמליאל אומ' יפר, משם שנ' לא יחל דברו.
שאל רבBookmarkShareCopy