וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
שערי אורה
והנני רומז. במראות חלום זה נאמר: ופרצת ימה וקדמה וגו' (בראשית שם, יד), מה שאין כן בשאר האבות, ולפיכך עלה על במותי ארץ ואמר: אכן יש יהו"ה במקום הזה. ופירוש פרשה זו ארוך, ואין אנו עכשיו בביאורו: וזהו 'י"ש' שישראל לבדם דבקים בו שייכנסו לחיי העולם הבא, ואז יהיו יונקים מכל מיני שפע וטובה וברכה שאין להם שיעור וקיצבה מזאת הספירה הנקראת י"ש. ולפי שהבטיח י"י יתברך את יעקב במקום זה על מתן שכר שאין לו שיעור, בסוד 'ופרצת ימה וקדמה', ולפיכך אמר: אכן י"ש יהו"ה במקום הזה.
שערי אורה
ואחר שהודענוך אלה הכללים בעניין שתי הספירות הראשונות שהן אי"ן וי"ש, יש לנו להודיעך עיקר גדול והוא כי יעקב אבינו עליו השלום לפי שהוא קו האמצעי, אף על פי שהוא משתעבד עם אברהם ויצחק הנאחזים בין שרי האומות, סוף סוף יעקב עולה למעלה ונאחז בספירת הכתר על ידי החכמה והבינה, וזהו: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה (בראשית כח, יד), ואומר: והרכבתיך על במותי ארץ (ישעיהו נח, יד). ולפי שזכה יעקב להתאחז בראש הספירות למעלה, הנה אברהם נמצא לו ימין ויצחק שמאל ודוד, שהוא רגל רביעי, הוא סוף עשר ספירות והוא נאחז בקוצו של וא"ו התחתון שהוא נקרא יסוד. והרי הן כפי כל המקובלים שתי יודין: יוד עליונה חכמה, יוד תחתונה:, יסוד. לפיכך: 'ישי אבי דוד' (רות ד, יז). יש שיעקב נאחז בו למעלה, גם דוד נאחז בו למטה. לפיכך: ישי אבי דוד, יוד למעלה, יוד למטה, שלושה אבות באמצע; שין של שלושה ראשין, הגדולה והגבורה והתפארת, נצח והוד יסוד. והמבין זה יבין מה שאמר בישי בפרק הרואה; והאיש בימי שאול זקן בא באנשים (שמואל, יז, יב), זה ישי שנכנס באוכלוסא ויוצא באוכלוסא.
זוהר חדש
נֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל׳:י״ט) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם. דְּלָא דָּחֵיל מֵעוֹפָא דְעָלְמָא, בְּגִין דְּנִשְׁרָא אִיהִי מַטְרוֹנִיתָא עִילָּאָה, וְשׁוּלְטָנוּתָהּ בְּיוֹמִין טָבִין וְשַׁבָּתוֹת. אֲבָל יוֹנָה שׁוּלְטָנוּתָהּ בְּשִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאִיהִי בְּגָלוּתָא לֵית לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. בְּגִין דִּבְנוֹי דְּלִילִית, זוּהֲמָא דְּחִוְּיָא, עֲלַיְיהוּ אִיתְּמָר (בראשית ז׳:י״ח-י״ט) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ, דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בראשית כ״ח:י״ד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶ"ץ. אִינוּן מִתְגַּבְּרִין עֲלַיְיהוּ בְּגָלוּתָא, בְּנָשִׁין שַׁפִּירִין, בִּבְנִין שַׁפִּירִין, בְּעוּתְרָא, בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירִין.