בראשית כח:כב קבלה: מעשה רוקח, פרדס רמונים, זוהר חדש ומגלה עמוקות

וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

מעשה רוקח

ונראה לענ"ד, אחר שבמסכתא שלפניה דיבר מי"ב שבטים וידוע דאיתא בכל המדרשים דשבט לוי הוא מעשר מן השבטים, דיעקב אבינו קיבל על עצמו בנדר (בראשית כח, כב) "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו וגו'", לכך הופרש לוי למעשר. אך הקשיתי לשאול הא איתא בכתובות (כתובות נ, א) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" ומביא ראיה מיעקב שאמר "עשר אעשרנו" - היינו חומש, ואם כן היאך יצא ידי נדרו במה שהפריש לוי למעשר הלא קיבל על עצמו חומש?
שאל רבBookmarkShareCopy

פרדס רמונים

בא יעקב. הנה יעקב רצה לידבק במלכות בכל ענייניו. ראשונה שיצא מבאר שבע הוא הבינה וילך חרנה היא המלכות, וכן פי' בזהר. ועוד כי שם פגע במקום שהוא השכינה ושם הקים מצבה. וכן אמר (בראשית כח כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלדים, כל עניינו היה במלכות לידבק בה. ולא נתנוהו לו אלא שיהיה מרכבה לת"ת. וזה נאמר לו בענין נשואי לאה שהיא הבינה.
שאל רבBookmarkShareCopy

זוהר חדש

וְסִימָן יָדוּעַ לָקַח, אָמַר זוֹ הִיא דּוּגְמָא שֶׁלִּי, וְאִם לָזוֹ תִּהְיֶה שׁוּם מַעְלָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לִי מַעֲלָה. וְעַל כָּךְ שָׂם לִבּוֹ עָלֶיהָ, וְנָדַר נְדֶר, דִּכְתִיב, (בראשית כ״ח:כ״ב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה. כְּלוֹמַר, אִם הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, מִיָּד וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עֲשֵׂר אַעֲשְׂרֶנּוּ לָךְ. נָדַר הַמַּעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי זֵירָא, הָא וַדַּאי שָׁמַעְנָא.
שאל רבBookmarkShareCopy