בראשית לב:כג קבלה: שערי אורה, זוהר חדש ותקוני הזהר

והמבין זה יבין סוד פרשת זכור ופרשת מעבר יבק, כי הכול כלול במקומות הללו.

ורבותינו ז"ל תיקנו בפסוקי דזמרה שני אלו הפסוקים בסוף: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליהו"ה המלוכה והיה יהו"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד. במקום זה הקריבו שתי הנבואות זו לזו. ובהתאחד אלו שתי נבואות, יתייחד השם יתברך ב"ה. והמבין עומק מה שתיקנו בדבר זה יבין סוד 'כל גוים סבבוני בשם יהו"ה כי אמילם', וסוד 'ראשית גוים עמלק', וסוד פרשת זכור ופרשת מעבר יבק. לפיכך יש לך להתבונן מה שכתוב בתורה 'כי יד על כס יה', על ידו יבואו התשועות והגאולות והטובות לישראל; כי בשעה שישראל בגלות, כביכול נוגעת הצרה לאברהם יצחק ויעקב ודוד הכלולים בסוד ו"ה, ולפיכך שם י"ה צריך להושיע ולגאול, וסימן: עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה (שמות טו, ב), ואומר: מן המצר קראתי יה (תהלים קיח, ה), מן המצר שהוא סוד ו"ה שיש לה מצרים, שבעים שרי האומות סביב: כל רודפיה השיגוה בין המצרים (איכה א, ג). לפיכך: 'מן המצר קראתי י"ה', שאין לו מצרים, לפי שהוא מקום הרחובות הנהר ועולם הרחמים שאין בהן מקום אחיזה לשרים העליונים ולא לגוייהם, אלא ליעקב שהוא קו האמצעי ועולה למעלה מאברהם ויצחק, לפיכך: והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך,

קָם סָבָא אָחֳרָא וְאָמַר, סָבָא סָבָא תְּרֵי הֲווֹ, וְהָא אִנּוּן חַד לְתַתָּא. א"ל וַדַּאי, יְפֵה נוֹף צַדִּיק. מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ מְשׂוֹשׂ דְּצַדִּיק. וְהָאָרֶץ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וּלְגַבָּהּ גּוּף וּבְרִית חַשְׁבִינָן חַד. וּלְעֵלָּא אִנּוּן תְּרֵין. כְּגַוְנָא דְּאִילָנָא דְּעִקָּרָא דִּילֵהּ אִיהוּ חַד, וְעַנְפִּין לְעֵלָּא מִתְפָּרְדִין לְקַבְּלָא אֵיבָא. וְרָזָא דְּמִלָּה וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה. פְּרוּדוֹת וַדַּאי. אִנּוּן עַנְפִּין לְגַבֵּי אַבָּא וְאִמָּא לְקַבְּלָא נְבִיעוּ מִמְּקוֹרָא עִלָּאָה דְּלֵית לֵהּ סוֹף, וּלְאַרְקָא כֹּלָּא בְּצַדִּיק לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. וְעוֹד הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן הַאי נְקֻדָּה דְּאִיהִי צִיּוֹן, אִיהִי בֵּין תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט דְּאִנּוּן צֵרֵי, וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד סֶגוֹל. בִּתְרֵין דְּרוֹעִין אִיהִי סְגוֹלְתָּא. לְעֵלָּא מִנַּיְהוּ חֹלָם עַל צֵרֵי אִתְעֲבִיד סְגוֹלְתָּא. חִירִיק תְּחוֹת צֵרֵי אִתְעֲבִיד סֶגוֹל תְּחוֹת תְּרֵין יַרְכִין. וּבְגִין דְּאִיהִי סְגוֹלְתָּא עַל תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּאִנּוּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אָמַר קְרָא (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. וְאִנּוּן ג' יוּדִי"ן ייי, עָלַיְהוּ אִתְּמַר אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת וּמֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת וּמֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת דְּאִתְרְמִיזוּ בְּיוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. וְאִנּוּן תְּלָת טִפִּין דְּמֹחָא דְּאִתְקְרִיאוּ יְ"יָ וּמַאי מֹחָא דָּא חָכְמָה עִלָּאָה סְתִימָאָה בְּכִתְרָא דְּרֹאשׁ דְּאִיהוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן. וְאִלֵּין אִנּוּן יִ'חוּד בְּ'רָכָה קְ'דֻשָּׁה דִּבְהוֹן יַ'עֲנֵנוּ בְ'יוֹם קָ'רְאֵנוּ. דְּאִנּוּן רֵאשִׁי תֵּבִין דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר (בראשית ל״ב:כ״ג) וַיַּעֲבֹר אֶת מַעֲבַר יַבֹּ"ק וְסָלְקִין בְּחֻשְׁבַּן אֶהְיֶ'ה יְהוָֹ'ה אֲדֹנָ'י, דְּאִנּוּן נִשְׁמְתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא בְּאֹרַח אֲצִילוּת מִתַּמָּן.