וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
פרדס רמונים
אחרי שנתאמתנו בענין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו. ולזה נאמר כי הם מוכרחות מכמה סבות. הראשונה מפני שאנו המאמינים בהשגחה ואפי' בהשגחה פרטית מוכרחים אנו לומר שהוא משגיח מצד הספירות מפני כי האחד הפשוט סבת כל הסבות ועלת כל העלות מסולק מן השנוי ומן המדות. ר"ל חכם צדיק שומע ושאר התוארים אשר סלקו ממנו החוקרים. וכן גדרי הגוף והגשמות כגון וירד ה' וכן ומראה כבוד ה' כאש אוכלת וכו' וכן ואראה את ה' יושב על כסא וכו' וכן וכבוד ה' מלא את המשכן וכן ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו וכו' וכן הנאמר בדניאל (ז ט) ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור וכן כתובים באצבע אלקים, אזני ה' יד ה' עיני ה' כעניינים אלו אשר באו בכתוב המורים על הגבול ועל הגשמות וכן המורים על התוארים. וזה באחד הפשוט בערך בחינתו אל עצמותו ופשיטותו א"א לומר עליו כן. אם לא נערוך בחינתו אל מדותיו כאשר נבאר בשער עצמות וכלים ובשער הכנויים בעזרת האל.
מגלה עמוקות
אופן קכב
איתא בפרקי היכלות שכל מה שלמד משה ברקיע שכח, עד ששלח לו הקב"ה יפיפי"ה השר. וזה סוד לדעתי יפיפית מבני אדם (תהלים מה ג), רצה לומר שר התורה שהוא יפיפיה, ונקרא כפל היופי, זה בא לו מבני אדם, סוד זה נגלה לי בחזיון לילה שבת בראשית שנת שע"א, היופי של משה בא לו מגלגול שני בני אדם, שהם גלגולי מש"ה רבינו ש"ת הבל (תיקו"ז סט ק"ב ע"א), ואחר כך הוצק ח"ן, רזא דנח מצא ח"ן (בראשית ו ח), היה גם כן בשפתותיך. והנה קרני הוד של משה זכה להן מגלגול ש"ת, שכן יפיפי"ה השר עולה ש"ת, כמו שהוא זוכר אותו בפרקי היכלות בזה הלשון בכל מקום כשזוכר קורא אותו יפיפי"ה הש"ר, שהוא בגימטריא ש"ת, שזה זכה מגלגול שת, והוא סוד קרנ"י הוד, ר"ל ב' פעמים קר"ן בגימטריא יפיפי"ה הש"ר. וזה סוד ש"ת בטוחות חכמה (איוב לח לו), ש"ת דייקא שממנו היו קרני הוד של משה, כי סוד קרן עור פני משה (שמות לד לה), הוא סוד חנו"ך ב"ן יר"ד, שכן חנו"ך ב"ן יר"ד בגימטריא קר"ן, וכל אותן ק"ך ימים שהיה משה ברקיע לא היה יכול ללמוד על ידי מטטרון שהוא חנוך בן ירד, כי למד ושכח, עד ששלח הקב"ה לו יפיפי"ה הש"ר שפי שנים ברוחו, אז הבין יראת ה' ודעת אלהים מצא, שכן יפיפיה השר באמת פי שנים ברוחו, כי חנו"ך ב"ן יר"ד עולה קר"ן, אבל יפיפי"ה הש"ר עולה ב' פעמים קר"ן. וזה סוד וקרנים מידו לו ושם חביון עזו (חבקוק ג ד), רזא עילאה איכא הכא, משה שהיה ברקיע למד תורה על ידי מטטרו"ן שהוא חנוך בן ירד, אבל למדה ושכחה, אבל ניתן לו במתנה על ידי קרנים מידו לו, ר"ל על ידי שני קרנים, דהיינו על ידי יפיפיה השר שהוא עולה ב' פעמים קרן, אבל מה שלמד על ידי חנוך בן ירד שם חביו"ן עזו, ר"ל התורה שנקראת עוז (זבחים קט"ז ע"א), היתה נסתרת ונחבת על ידי "חנוך "בן "ירד, כנרמז במלת חביו"ן. וזה סוד ונעלמה מעיני כל חי (איוב כח כא), שנעלמה התורה מן משה רבינו שהוא כלל כל חי, מעוף השמים, אף על פי שלמד משה תורה מעוף השמים שהוא מטטרון שנקרא עו"ף דרגא דיוס"ף, נסתרה מה שלמד מעוף שהוא מטט"רון. וכן מספר של תורה כזה ת"יו וא"ו רי"ש ה"א, נסתר של תורה בגימטריא מטט"רון, שכן מן מטט"רון בעצמו נסתרה התורה, לכן הוא בנסתר של תורה. השמ"ים בגימטריא יפיפי"ה, שנעלמה משניהם התורה, מעוף שהוא מטט"רון, השמי"ם הוא יפיפי"ה. ולפי דרכי יהיה פירוש הפסוק כך, שהיתה נעלמה התורה ממשה רבינו שהוא כלל כל חי כלל כל ס' רבוא פרצופים, עד שבא עוף השמים שהוא יפיפי"ה, (מעו"ף בגימטריא יפיפי"ה עם המלה), ולמד משה נסתרות של תורה, שעל זה אמרו רז"ל (שמו"ר פמ"ז ו') מהיכן זכה משה לקרני הוד, מלחות, הכוונה שאז ויתן אל משה ככלותו (שמות לא יח), ככלתו כתיב, שהוא סוד כ"לת משה (במדבר ז א), שהם סוד לחות, משם באו לו קרני הוד, וכן נרמז בפסוק וקרנ"ים מ"ידו ל"ו ו"שם ח"ביון עזו, ר"ת מלו"ח. ועל זה אמר ואתחנן, פתח בו' על ענין הלחות שהיו ארכן ו' על ו' (נדרים ל"ח ע"א), ואמר אתה הח"לות, בהיפוך אתוון הלחו"ת, אתה החלות להראות ר"ת א"הל, שמשם זכה לאהל מלשון בהילו "נרו "עלי "ראשי (איוב כט ג), ר"ת נע"ר, שהוא חנוך לנער (משלי כב ו), דרגא דלחות שהם ו', שהוא סוד מרכבת המשנה ו' סדרים שר היצירה כולם ברזא חדא, עליו קאמר להראות את עבדך, שהוא עבד נאמן שלמד משה התורה ושכחה עד שניתן לו במתנה, א"ת ע"בדך בגימטריא במתנ"ה. והנה ג' פעמים היה משה בהר, לקביל פעם הראשון אמר את גדלך, לקביל פעם שני את ידך החזקה, לקביל פעם שלישי שירד ביום הכיפורים, אמר אש"ר מ"י א"ל (כי יום כפור הוא דרגא דמ"י דרגא דאשר), ל"אל "גומר "עלי (תהלים נז ג), ר"ת עג"ל, וס"ת של לאל גומר עלי, הוא בגימטריא ר"ם, שבאותו יום הקב"ה יושב על כסא ר"ם ונשא, ודן את העולם ויגבה ה' צבאות במשפט (ישעיה ה טז), בי' ימים מראש השנה עד יום כיפורים (ברכות י"ב ע"ב), שיש בהם ר"מ שעות יש קונה עולמו בשעה אחת (כדאיתא בע"ז י"ח.). והנה התחיל משה להתפלל אעברה נא, שישלח הקב"ה אליו עתה לארץ ישראל אותו המלאך שיש לו פי שנים ברוחו כמו מטטרון שהוא עבדך, כי כמו שאמר אלישע לאליהו בהפרדו ממנו יהי נא פי שנים ברוחך עלי (מלכים ב' ב ט), שרמז על נדב ואביהו שנתעברו בגילגול אליהו שהוא פנחס, ומהם ירש אליהו פי שנים כנרמז במלת נ"א "נדב "אביהו, גם כן ביקש משה על רבו שהוא מטטרון, שישלח אליו הקב"ה את יפיפיה כמו ששלח מתחלה, ויש ליפיפיה השר פי שנים ברוחו כמו שאמר. וזה נרמז במלת אעבר"ה, שהוא בגימטריא כרובים, על אלו הב' כרובים שברקיע, על הא' אמר עבדך הוא מטטרון שהוא עבד נאמן, על הב' אמר גדלך שהוא ה"בן, שכן אליהו בגימטריא ב"ן, ונמצא מאחר שב' כרובים הם רמוזים במלת אעברה, וכמו שכרוב השני שהוא אליהו למד לאלישע על פי שנים שברוחו כנרמז במלת נ"א "נדב "אביהו, כן גם כן כרוב אחד מקצה מזה (שמות כה יט) שנרמז על מטטרון, קצ"ה נרמז על יפיפי"ה, יבא וילמוד אותי שגם לו יש פי שנים ברוחו של חנוך. וזה נרמז במלת אראה, שהוא בגימטריא "זה יפיפי"ה הממונה על או"ר של תורה, שהוא ר"ז כמבואר בכמה דוכתין בתיקונים או"ר, ר"ז איקרא (זוהר ח"ג רט"ו ע"ב) ז"ה יפיפיה, לכן ביקש לכנס לארץ ישראל. השיב הקב"ה רב לך, כבר היה אצלך הרב הגדול הזה, ואל תוסף דבר עוד:
איתא בפרקי היכלות שכל מה שלמד משה ברקיע שכח, עד ששלח לו הקב"ה יפיפי"ה השר. וזה סוד לדעתי יפיפית מבני אדם (תהלים מה ג), רצה לומר שר התורה שהוא יפיפיה, ונקרא כפל היופי, זה בא לו מבני אדם, סוד זה נגלה לי בחזיון לילה שבת בראשית שנת שע"א, היופי של משה בא לו מגלגול שני בני אדם, שהם גלגולי מש"ה רבינו ש"ת הבל (תיקו"ז סט ק"ב ע"א), ואחר כך הוצק ח"ן, רזא דנח מצא ח"ן (בראשית ו ח), היה גם כן בשפתותיך. והנה קרני הוד של משה זכה להן מגלגול ש"ת, שכן יפיפי"ה השר עולה ש"ת, כמו שהוא זוכר אותו בפרקי היכלות בזה הלשון בכל מקום כשזוכר קורא אותו יפיפי"ה הש"ר, שהוא בגימטריא ש"ת, שזה זכה מגלגול שת, והוא סוד קרנ"י הוד, ר"ל ב' פעמים קר"ן בגימטריא יפיפי"ה הש"ר. וזה סוד ש"ת בטוחות חכמה (איוב לח לו), ש"ת דייקא שממנו היו קרני הוד של משה, כי סוד קרן עור פני משה (שמות לד לה), הוא סוד חנו"ך ב"ן יר"ד, שכן חנו"ך ב"ן יר"ד בגימטריא קר"ן, וכל אותן ק"ך ימים שהיה משה ברקיע לא היה יכול ללמוד על ידי מטטרון שהוא חנוך בן ירד, כי למד ושכח, עד ששלח הקב"ה לו יפיפי"ה הש"ר שפי שנים ברוחו, אז הבין יראת ה' ודעת אלהים מצא, שכן יפיפיה השר באמת פי שנים ברוחו, כי חנו"ך ב"ן יר"ד עולה קר"ן, אבל יפיפי"ה הש"ר עולה ב' פעמים קר"ן. וזה סוד וקרנים מידו לו ושם חביון עזו (חבקוק ג ד), רזא עילאה איכא הכא, משה שהיה ברקיע למד תורה על ידי מטטרו"ן שהוא חנוך בן ירד, אבל למדה ושכחה, אבל ניתן לו במתנה על ידי קרנים מידו לו, ר"ל על ידי שני קרנים, דהיינו על ידי יפיפיה השר שהוא עולה ב' פעמים קרן, אבל מה שלמד על ידי חנוך בן ירד שם חביו"ן עזו, ר"ל התורה שנקראת עוז (זבחים קט"ז ע"א), היתה נסתרת ונחבת על ידי "חנוך "בן "ירד, כנרמז במלת חביו"ן. וזה סוד ונעלמה מעיני כל חי (איוב כח כא), שנעלמה התורה מן משה רבינו שהוא כלל כל חי, מעוף השמים, אף על פי שלמד משה תורה מעוף השמים שהוא מטטרון שנקרא עו"ף דרגא דיוס"ף, נסתרה מה שלמד מעוף שהוא מטט"רון. וכן מספר של תורה כזה ת"יו וא"ו רי"ש ה"א, נסתר של תורה בגימטריא מטט"רון, שכן מן מטט"רון בעצמו נסתרה התורה, לכן הוא בנסתר של תורה. השמ"ים בגימטריא יפיפי"ה, שנעלמה משניהם התורה, מעוף שהוא מטט"רון, השמי"ם הוא יפיפי"ה. ולפי דרכי יהיה פירוש הפסוק כך, שהיתה נעלמה התורה ממשה רבינו שהוא כלל כל חי כלל כל ס' רבוא פרצופים, עד שבא עוף השמים שהוא יפיפי"ה, (מעו"ף בגימטריא יפיפי"ה עם המלה), ולמד משה נסתרות של תורה, שעל זה אמרו רז"ל (שמו"ר פמ"ז ו') מהיכן זכה משה לקרני הוד, מלחות, הכוונה שאז ויתן אל משה ככלותו (שמות לא יח), ככלתו כתיב, שהוא סוד כ"לת משה (במדבר ז א), שהם סוד לחות, משם באו לו קרני הוד, וכן נרמז בפסוק וקרנ"ים מ"ידו ל"ו ו"שם ח"ביון עזו, ר"ת מלו"ח. ועל זה אמר ואתחנן, פתח בו' על ענין הלחות שהיו ארכן ו' על ו' (נדרים ל"ח ע"א), ואמר אתה הח"לות, בהיפוך אתוון הלחו"ת, אתה החלות להראות ר"ת א"הל, שמשם זכה לאהל מלשון בהילו "נרו "עלי "ראשי (איוב כט ג), ר"ת נע"ר, שהוא חנוך לנער (משלי כב ו), דרגא דלחות שהם ו', שהוא סוד מרכבת המשנה ו' סדרים שר היצירה כולם ברזא חדא, עליו קאמר להראות את עבדך, שהוא עבד נאמן שלמד משה התורה ושכחה עד שניתן לו במתנה, א"ת ע"בדך בגימטריא במתנ"ה. והנה ג' פעמים היה משה בהר, לקביל פעם הראשון אמר את גדלך, לקביל פעם שני את ידך החזקה, לקביל פעם שלישי שירד ביום הכיפורים, אמר אש"ר מ"י א"ל (כי יום כפור הוא דרגא דמ"י דרגא דאשר), ל"אל "גומר "עלי (תהלים נז ג), ר"ת עג"ל, וס"ת של לאל גומר עלי, הוא בגימטריא ר"ם, שבאותו יום הקב"ה יושב על כסא ר"ם ונשא, ודן את העולם ויגבה ה' צבאות במשפט (ישעיה ה טז), בי' ימים מראש השנה עד יום כיפורים (ברכות י"ב ע"ב), שיש בהם ר"מ שעות יש קונה עולמו בשעה אחת (כדאיתא בע"ז י"ח.). והנה התחיל משה להתפלל אעברה נא, שישלח הקב"ה אליו עתה לארץ ישראל אותו המלאך שיש לו פי שנים ברוחו כמו מטטרון שהוא עבדך, כי כמו שאמר אלישע לאליהו בהפרדו ממנו יהי נא פי שנים ברוחך עלי (מלכים ב' ב ט), שרמז על נדב ואביהו שנתעברו בגילגול אליהו שהוא פנחס, ומהם ירש אליהו פי שנים כנרמז במלת נ"א "נדב "אביהו, גם כן ביקש משה על רבו שהוא מטטרון, שישלח אליו הקב"ה את יפיפיה כמו ששלח מתחלה, ויש ליפיפיה השר פי שנים ברוחו כמו שאמר. וזה נרמז במלת אעבר"ה, שהוא בגימטריא כרובים, על אלו הב' כרובים שברקיע, על הא' אמר עבדך הוא מטטרון שהוא עבד נאמן, על הב' אמר גדלך שהוא ה"בן, שכן אליהו בגימטריא ב"ן, ונמצא מאחר שב' כרובים הם רמוזים במלת אעברה, וכמו שכרוב השני שהוא אליהו למד לאלישע על פי שנים שברוחו כנרמז במלת נ"א "נדב "אביהו, כן גם כן כרוב אחד מקצה מזה (שמות כה יט) שנרמז על מטטרון, קצ"ה נרמז על יפיפי"ה, יבא וילמוד אותי שגם לו יש פי שנים ברוחו של חנוך. וזה נרמז במלת אראה, שהוא בגימטריא "זה יפיפי"ה הממונה על או"ר של תורה, שהוא ר"ז כמבואר בכמה דוכתין בתיקונים או"ר, ר"ז איקרא (זוהר ח"ג רט"ו ע"ב) ז"ה יפיפיה, לכן ביקש לכנס לארץ ישראל. השיב הקב"ה רב לך, כבר היה אצלך הרב הגדול הזה, ואל תוסף דבר עוד:
מגלה עמוקות
אופן קלט
אמרינן במדרש רבה פרשת בחקותי (ויק"ר פל"ה ח') שלשה מתנות נתן הקב"ה לעולם, הלחות כתיב בהם (שמות לא יח) ויתן אותם למשה במתנה, המאורות ויתן אלהים ברקיע השמים (בראשית א י ז), והגשמים ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד). והנה זכה משה לב' מתנות, הלחות ניתנו לו במתנה (תנחומא תשא סי' י"ח), והמאורות העמיד משה את החמה במלחמות סיחון ועוג. והנה מאחר שזכה משה לב' מתנות אלו שנתן הקב"ה לעולם על ידו, רצה גם כן שיתן לו הקב"ה מתנה שלישית והוא מתנת ונתתי גשמיכם בעתם שהיא מתנת ארץ ישראל, כי כל הארצות מתמצית ארץ ישראל הם שותין, כמ"ש (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ (כדאיתא בתענית ב'. וט' (תענית ט' ע"ב, תענית י' ע"א)). על זה אמר ואתחנן אל ה', תפילתו היתה בעת ההיא כשהעמיד הקב"ה בחמה למשה במלחמות עו"ג, ונמצא באותו פרק כבר היו בידו שני מתנות שנתן הקב"ה לעולם, לכן באותו פרק ביקש גם כן על מתנה שלישית, ההוא כתיב על אותו המתנה המיוחדת להשפיע לכל הארצות, ונמצא בזה שכל הארצות הם מקבלין מן ארץ ישראל, והם כדמיון נקבה שמקבלת מן הזכר, וכן ארץ ישראל הוא רזא דדכורא שהיא חסד, בסוד כי שמך נקרא על עירך (דניאל ט' יט). ועל זה אמר מאחר שאתה החלות להראות א"ת ע"בדך, בגימטריא במתנה, מאחר שהתחלת ליתן לי במתנה את המאורות, לזה אמר את גדלך, שהגדיל הקב"ה את היום בימי משה, היום הזה אחל תת גדלך (דברים ב כה), אחל אחל (יהושע ג ז), לגזירה שוה (תענית דף כ'.), ואת ידך החזקה, שנתת לי במתנה הלחות, דאיתמר בהו ולכל היד החזקה אשר עשה משה (דברים לד יב), שהם הלחות (שמו"ר פמ"ו ג'). חוזר ומפרש ג' מתנות שנתן הקב"ה לעולם, כנגד הגשמים אשר מי אל בשמים ובארץ, על שירידת הגשמים מן השמים האוצר הטוב מן השמים לתת מטר ארצך בעתו, נגד הלחות אמר אשר יעשה כמעשך, הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כנגד העמדת החמה אמר כגבורתך כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא), ומאחר שנתת לי ב' מתנות מג' מתנות אלו, אעברה נא ואראה את הארץ לראות מתנה שלישית הטובה, ששם יפתח ה' אוצרו הטוב ולתת מטר ארצך בעתו (דברים כ"ח יב), על זה אמר ההר הטוב הזה, הטעם שאראה את הארץ עבור ההר הטוב הזה שיפתח אוצרו הטוב, ומתי יפתח הקב"ה אוצר של גשמים, על זה אמר והלבנון כשילבין הקב"ה עונותיהם של ישראל, כמ"ש רז"ל (תענית דף ז':) על פסוק (תהלים פה ב) רצית ה' את ארצך (תהלים פה ג) נשאת את עון עמך כסית כל חטאתם סלה. ולפי זה אמר משה מאחר שהחלות להראות את עבדך שנשאת על ידי את עון חטאתם, על ידי כן אעברה רוצה אני להעביר את חטאתם, ובמה אעביר את חטאתם, וארא"ה את הארץ הטוב"ה דייקא, כי יפתח ה' את אוצרו הטוב מן השמים שהוא דרגא דמשה. השיב הקב"ה רב לך, ב' מתנות של ג' אלו שנתתי לעולם הרוב הוא שלך, ר"ל שנים מן שלשה דהיינו התורה והמאורות, אבל על המתנה שלישית שהיא מטר ארצך אל תוסף, צו את יהושע וחזקהו במתנה של לחות שנתתי לך, ואמצהו במתנות מאורות שגם לו יעמדו המאורות בגבעון (יהושע י יב), כי הוא יעבור על המתנה שלישית:
אמרינן במדרש רבה פרשת בחקותי (ויק"ר פל"ה ח') שלשה מתנות נתן הקב"ה לעולם, הלחות כתיב בהם (שמות לא יח) ויתן אותם למשה במתנה, המאורות ויתן אלהים ברקיע השמים (בראשית א י ז), והגשמים ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד). והנה זכה משה לב' מתנות, הלחות ניתנו לו במתנה (תנחומא תשא סי' י"ח), והמאורות העמיד משה את החמה במלחמות סיחון ועוג. והנה מאחר שזכה משה לב' מתנות אלו שנתן הקב"ה לעולם על ידו, רצה גם כן שיתן לו הקב"ה מתנה שלישית והוא מתנת ונתתי גשמיכם בעתם שהיא מתנת ארץ ישראל, כי כל הארצות מתמצית ארץ ישראל הם שותין, כמ"ש (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ (כדאיתא בתענית ב'. וט' (תענית ט' ע"ב, תענית י' ע"א)). על זה אמר ואתחנן אל ה', תפילתו היתה בעת ההיא כשהעמיד הקב"ה בחמה למשה במלחמות עו"ג, ונמצא באותו פרק כבר היו בידו שני מתנות שנתן הקב"ה לעולם, לכן באותו פרק ביקש גם כן על מתנה שלישית, ההוא כתיב על אותו המתנה המיוחדת להשפיע לכל הארצות, ונמצא בזה שכל הארצות הם מקבלין מן ארץ ישראל, והם כדמיון נקבה שמקבלת מן הזכר, וכן ארץ ישראל הוא רזא דדכורא שהיא חסד, בסוד כי שמך נקרא על עירך (דניאל ט' יט). ועל זה אמר מאחר שאתה החלות להראות א"ת ע"בדך, בגימטריא במתנה, מאחר שהתחלת ליתן לי במתנה את המאורות, לזה אמר את גדלך, שהגדיל הקב"ה את היום בימי משה, היום הזה אחל תת גדלך (דברים ב כה), אחל אחל (יהושע ג ז), לגזירה שוה (תענית דף כ'.), ואת ידך החזקה, שנתת לי במתנה הלחות, דאיתמר בהו ולכל היד החזקה אשר עשה משה (דברים לד יב), שהם הלחות (שמו"ר פמ"ו ג'). חוזר ומפרש ג' מתנות שנתן הקב"ה לעולם, כנגד הגשמים אשר מי אל בשמים ובארץ, על שירידת הגשמים מן השמים האוצר הטוב מן השמים לתת מטר ארצך בעתו, נגד הלחות אמר אשר יעשה כמעשך, הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כנגד העמדת החמה אמר כגבורתך כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא), ומאחר שנתת לי ב' מתנות מג' מתנות אלו, אעברה נא ואראה את הארץ לראות מתנה שלישית הטובה, ששם יפתח ה' אוצרו הטוב ולתת מטר ארצך בעתו (דברים כ"ח יב), על זה אמר ההר הטוב הזה, הטעם שאראה את הארץ עבור ההר הטוב הזה שיפתח אוצרו הטוב, ומתי יפתח הקב"ה אוצר של גשמים, על זה אמר והלבנון כשילבין הקב"ה עונותיהם של ישראל, כמ"ש רז"ל (תענית דף ז':) על פסוק (תהלים פה ב) רצית ה' את ארצך (תהלים פה ג) נשאת את עון עמך כסית כל חטאתם סלה. ולפי זה אמר משה מאחר שהחלות להראות את עבדך שנשאת על ידי את עון חטאתם, על ידי כן אעברה רוצה אני להעביר את חטאתם, ובמה אעביר את חטאתם, וארא"ה את הארץ הטוב"ה דייקא, כי יפתח ה' את אוצרו הטוב מן השמים שהוא דרגא דמשה. השיב הקב"ה רב לך, ב' מתנות של ג' אלו שנתתי לעולם הרוב הוא שלך, ר"ל שנים מן שלשה דהיינו התורה והמאורות, אבל על המתנה שלישית שהיא מטר ארצך אל תוסף, צו את יהושע וחזקהו במתנה של לחות שנתתי לך, ואמצהו במתנות מאורות שגם לו יעמדו המאורות בגבעון (יהושע י יב), כי הוא יעבור על המתנה שלישית: