אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃
שערי אורה
בגבורה ניתנה תורה, כמו שנאמרו: וידבר אלהי"ם את כל הדברים האלה לאמור (שם כ, א), ועתה למה נמות כי תאכלנו הא"ש הגדול"ה הזאת (דברים ה, כב) הווי אומר: בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני (שמות יט, א) - לומר בבינה, שהיא ספירה שלישית לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום ההוא באו מדבר סיני. היודע סוד עיקרים הללו יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, כי זה כל האדם.
מגלה עמוקות
אופן קד
רצה משה לחיות באותו הפרק שיושבין ישראל תחות צילא דהימנותא, והוא סוד הסוכות כדאיתא בזוהר (ח"ג ק"ג ע"א), והוא בסוד בינה שפורס סוכת שלום עלינו, לכן אמר ואתחנן בנ' זקופה, בעת ההיא שהיא בהיפך אתוון אהיה, שהיא רזא דסוכה בסוד אהיה, והוא סוד ה' ראשונה שבשם, בעת ההיא דייקא, לכן אמר הויה בנקודת אלהים, אתה החלות להראות ז' ענני כבוד שהקיף אותם הקב"ה, שהם סוד שבעה ימי סוכות, לכן ר"ת אה"ל, שפורס הק"בה מיד ביציאתו ממצרים ויסעו מסכות (שמות יג כ), שבאותו פרק הקיפום הקב"ה בג' גווני אבות, סוד ג' פסוקים של (שמות יד יט) ויסע, (שמות יד כ) ויבא, (שמות יד כא) ויט, שהם אברהם יצחק ויעקב, ולפי שבסוכה שלנו ארבע מינים שהם סוד ד' רגלי המרכבה, ונוטלין את הלולב בימין ז"ש את גדלך, אתרוג בשמאל ז"ש את ידך החזקה שהיא יד שמאל. וכבר האריך האר"י ז"ל שד' מינים שבלולב, הם סוד אלף כ"ד שכן עולים בחשבון, והוא סוד פסוק תשב אנוש עד דכ"א ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ ג), שאותו מזמור אמר משה ביום הכפורים כשנמחל לישראל אותו עון ואמר סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), אז אמר ויהי נועם (תהלים צ יז), כי אז נועם ה' אלהינו לחזות בנועם ה' (תהלים כז ד), כי יצפננו בסוכה (תהלים כז ה), באותו זמן תשב אנוש, מדת תשובה קיימת עד דכ"א, עד סוכות שאז נוטלים ד' מינים בידם שסודם דכ"א, אלף כ"ד. וזה סוד הגמרא (סוכה) פרק לולב וערבה (סוכה דף מ"ה.) אמר ר' אבהו אמר ר' אליעזר כל המקיים לולב באגודו והדס בעבתו, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב קרבן, שנאמר (תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים וכו'. והענין כי מזבח היה ל"ב על ל"ב אמה (יומא ט"ז ע"א), שהוא בתבריתא אלף כ"ד, ל"ב פעמים על ל"ב, וכן אתר"וג לול"ב הד"ס ערב"ה, גם כן בגימטריא אלף כ"ד, מזה הטעם כשמקיים ד' מינים שנרמז במלת עבותים, גם ח"ג נוטרייקון "חותם "גדול, שכן לולב הוא מפתח גדול של תורה שבכתב שעולה אלף כ"ד, הוא שוה כמו קרנות המזבח שעולה גם כן אלף כ"ד, והוא מספר א"ת גד"לך וא"ת יד"ך החז"קה, שהוא גם כן בגימטריא אלף כ"ד, ה' תיבין אילו לסוד סוכה, שהיא בסוד ה' ראשונה שבשם. ולכן אמר משה אשר מי א"ל בשמים, א"ל דייקא שסודו א"תרוג ל"ולב, שבו מנענע מעלה ומטה מוליך ומביא למי ששמים וארץ שלו (סוכה ל"ז ע"ב), ולכן ביקש אעברה שהוא בהיפוך אתוון ארבעה, על ארבעה זינין אילו שהם רזא דיחודא קדישא. גם התפלל אעברה בה' יתירא, על סוד מצות סוכה שהיא סוד ה' ראשונה שבשם, אעבר"ה נ"א נוטרייקון "אור "עמך "באורך "רבון "העולמים "נראה "אור, כי עמך מקור חיים, לכן באורך נראה אור (תהלים לו י), ליישב תחותא צילא דמהימנותא, לקיים קרא בצילו חמדתי וישבתי (שיר השירים ב' ג), שהוא צל סוכה. ופריו מתוק לחכי, הוא כנגד ארבע מינים (זוהר ח"ג ק"ג ע"א), לכן אראה את הארץ באותו פרק. השיב הקב"ה רב לך, כבר אותן ענני כבוד היו בשבילך במדבר, וישטמהו ורבו בעלי חצים (בראשית מט כג), שהם מצרים שרבו בקשתם ויורו בחצים על ישראל, והענן היה מקבלם אבני בליסטראות (מכילתא יט ד), וכל זה היה בשבילך. ודרש רב מלשון רובה הקשת (בראשית כא כ), זה היה בשבילך וכבר זכית לז' ענני כבוד, ואין צריך אתה יותר בשביל זה לארץ ישראל. וכן בר"ת ה"חלות ל"הראת א"ת ע"בדך, ר"ת אעל"ה, שהוא סוד ד' מינים בזוהר פרשת כי תצא (זוהר ח"ג רפ"ג ע"א) על פסוק (שיר השירים ז ט) אמרתי אע"לה בתמר, שהוא נוטריקון "אתרוג "ערבה "לולב "הדס, וכן נ"א במילוי "נון "אלף, בגימטריא ה' ענ"ני כב"וד, שהיו ארבעה עננים מארבע רוחות העולם ואחד למעלה בדמות מרכבה עליונה, שד' חיות הם מד' רוחות העולם ואחת למעלה, וכן מצינו בדברי המגיד של בית יוסף שהבטיח לו שבכל מקום שילך, יהלכו ה' ענני כבוד עמו, עיין שם בארוכה שפעם אחת נסתלקו ממנו מחמת איזה חטא שאירע לו, עיין שם. אם כן על זה התפלל משה אעברה נא בה', שיהיו תמיד ה' ענני כבוד מקיפין אותו ולא יסתלקו ממנו, והם נרמזו במילת נ"א, כשתמלא אותיות נ"א בגימטריא ה' ענ"ני כבו"ד. השיב לו הקב"ה רב לך יותר מה' ענני כבוד, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ז' ענני כבוד מקיפין אותך במקום שבקשת להיות לך ה':
רצה משה לחיות באותו הפרק שיושבין ישראל תחות צילא דהימנותא, והוא סוד הסוכות כדאיתא בזוהר (ח"ג ק"ג ע"א), והוא בסוד בינה שפורס סוכת שלום עלינו, לכן אמר ואתחנן בנ' זקופה, בעת ההיא שהיא בהיפך אתוון אהיה, שהיא רזא דסוכה בסוד אהיה, והוא סוד ה' ראשונה שבשם, בעת ההיא דייקא, לכן אמר הויה בנקודת אלהים, אתה החלות להראות ז' ענני כבוד שהקיף אותם הקב"ה, שהם סוד שבעה ימי סוכות, לכן ר"ת אה"ל, שפורס הק"בה מיד ביציאתו ממצרים ויסעו מסכות (שמות יג כ), שבאותו פרק הקיפום הקב"ה בג' גווני אבות, סוד ג' פסוקים של (שמות יד יט) ויסע, (שמות יד כ) ויבא, (שמות יד כא) ויט, שהם אברהם יצחק ויעקב, ולפי שבסוכה שלנו ארבע מינים שהם סוד ד' רגלי המרכבה, ונוטלין את הלולב בימין ז"ש את גדלך, אתרוג בשמאל ז"ש את ידך החזקה שהיא יד שמאל. וכבר האריך האר"י ז"ל שד' מינים שבלולב, הם סוד אלף כ"ד שכן עולים בחשבון, והוא סוד פסוק תשב אנוש עד דכ"א ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ ג), שאותו מזמור אמר משה ביום הכפורים כשנמחל לישראל אותו עון ואמר סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), אז אמר ויהי נועם (תהלים צ יז), כי אז נועם ה' אלהינו לחזות בנועם ה' (תהלים כז ד), כי יצפננו בסוכה (תהלים כז ה), באותו זמן תשב אנוש, מדת תשובה קיימת עד דכ"א, עד סוכות שאז נוטלים ד' מינים בידם שסודם דכ"א, אלף כ"ד. וזה סוד הגמרא (סוכה) פרק לולב וערבה (סוכה דף מ"ה.) אמר ר' אבהו אמר ר' אליעזר כל המקיים לולב באגודו והדס בעבתו, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב קרבן, שנאמר (תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים וכו'. והענין כי מזבח היה ל"ב על ל"ב אמה (יומא ט"ז ע"א), שהוא בתבריתא אלף כ"ד, ל"ב פעמים על ל"ב, וכן אתר"וג לול"ב הד"ס ערב"ה, גם כן בגימטריא אלף כ"ד, מזה הטעם כשמקיים ד' מינים שנרמז במלת עבותים, גם ח"ג נוטרייקון "חותם "גדול, שכן לולב הוא מפתח גדול של תורה שבכתב שעולה אלף כ"ד, הוא שוה כמו קרנות המזבח שעולה גם כן אלף כ"ד, והוא מספר א"ת גד"לך וא"ת יד"ך החז"קה, שהוא גם כן בגימטריא אלף כ"ד, ה' תיבין אילו לסוד סוכה, שהיא בסוד ה' ראשונה שבשם. ולכן אמר משה אשר מי א"ל בשמים, א"ל דייקא שסודו א"תרוג ל"ולב, שבו מנענע מעלה ומטה מוליך ומביא למי ששמים וארץ שלו (סוכה ל"ז ע"ב), ולכן ביקש אעברה שהוא בהיפוך אתוון ארבעה, על ארבעה זינין אילו שהם רזא דיחודא קדישא. גם התפלל אעברה בה' יתירא, על סוד מצות סוכה שהיא סוד ה' ראשונה שבשם, אעבר"ה נ"א נוטרייקון "אור "עמך "באורך "רבון "העולמים "נראה "אור, כי עמך מקור חיים, לכן באורך נראה אור (תהלים לו י), ליישב תחותא צילא דמהימנותא, לקיים קרא בצילו חמדתי וישבתי (שיר השירים ב' ג), שהוא צל סוכה. ופריו מתוק לחכי, הוא כנגד ארבע מינים (זוהר ח"ג ק"ג ע"א), לכן אראה את הארץ באותו פרק. השיב הקב"ה רב לך, כבר אותן ענני כבוד היו בשבילך במדבר, וישטמהו ורבו בעלי חצים (בראשית מט כג), שהם מצרים שרבו בקשתם ויורו בחצים על ישראל, והענן היה מקבלם אבני בליסטראות (מכילתא יט ד), וכל זה היה בשבילך. ודרש רב מלשון רובה הקשת (בראשית כא כ), זה היה בשבילך וכבר זכית לז' ענני כבוד, ואין צריך אתה יותר בשביל זה לארץ ישראל. וכן בר"ת ה"חלות ל"הראת א"ת ע"בדך, ר"ת אעל"ה, שהוא סוד ד' מינים בזוהר פרשת כי תצא (זוהר ח"ג רפ"ג ע"א) על פסוק (שיר השירים ז ט) אמרתי אע"לה בתמר, שהוא נוטריקון "אתרוג "ערבה "לולב "הדס, וכן נ"א במילוי "נון "אלף, בגימטריא ה' ענ"ני כב"וד, שהיו ארבעה עננים מארבע רוחות העולם ואחד למעלה בדמות מרכבה עליונה, שד' חיות הם מד' רוחות העולם ואחת למעלה, וכן מצינו בדברי המגיד של בית יוסף שהבטיח לו שבכל מקום שילך, יהלכו ה' ענני כבוד עמו, עיין שם בארוכה שפעם אחת נסתלקו ממנו מחמת איזה חטא שאירע לו, עיין שם. אם כן על זה התפלל משה אעברה נא בה', שיהיו תמיד ה' ענני כבוד מקיפין אותו ולא יסתלקו ממנו, והם נרמזו במילת נ"א, כשתמלא אותיות נ"א בגימטריא ה' ענ"ני כבו"ד. השיב לו הקב"ה רב לך יותר מה' ענני כבוד, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ז' ענני כבוד מקיפין אותך במקום שבקשת להיות לך ה':
מגלה עמוקות
אופן קלח
איתא בכנפי יונה (עמוד פ') אחת שאלתי מאת ה' (תהלים כז ד), שלשה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם על ידי יסורין (ברכות דף ה'.), והם נרמזין במלת אח"ת, 'ארץ ישראל, 'חיי עולם הבא, 'תורה, שבאים מג' אבות. תורה בא מסיטרא דאברהם שקיים אפילו עירוב תבשילין (יומא כ"ח ע"ב), וארץ ישראל מסיטרא דיצחק שהוצרך לישב בארץ ישראל שהיה עולה תמימה (ב"ר פס"ד ג'), חיי עולם הבא מסיטרא דיעקב שמטתו שלימה (ויק"ר פל"ו ה'), וחקוקה תחת כסא הכבוד (במ"ר פ"ד א'). הנה בכאן סידר משה תפלתו, מאחר שאתה החלות להראות לי זכות אבות, ר"ל בשעת עשיית העגל כשזכר ג' אבות, הסכים הקב"ה עמו ואמר סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), בא גם כן עתה לסדר ג' אבות, את גדלך זה אברהם, שבזכותו ניתנה התורה שנתן לו הקב"ה קלסתר פנים של אברהם (שמו"ר פכ"ח א'), את ידך החזקה זה יצחק, בזכותו ניתנה מתנה שנייה, אשר מי אל זה יעקב, בזכותו ניתנה מתנה שלישית. ולכן בא עתה להתפלל מאחר שהתחיל הקב"ה ליתן לו את התורה במתנה, כמ"ש (שחרית לשבת) ישמח משה במתנת חלקו (וז"ש להראות א"ת עבד"ך בגימטריא במתנ"ה), לכן אעברה נא ואזכה לכל הג' מתנות, את הארץ הוא מתנת ארץ ישראל, ההר הטוב הזה על מתנת התורה, כמ"ש רז"ל (ב"ר פט"ז ד') וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב יב), אין תורה כתורת ארץ ישראל, ולכן אני מבקש לילך לארץ, והלבנון הוא כנגד עולם הבא, דכתיב אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים לעלות לעולם הבא (בראשית כח יז). השיב הקב"ה רב לך, כבר נתתי לך הרוב מן ג' מתנות אלו, שנתתי לישראל מיעוט רוב הוא שנים, דהיינו תורה ועולם הבא רב טוב הצפון, אבל על מתנה שלישית שהיא מתנת ארץ ישראל, אל תוסף לדבר עוד, אבל צו את יהושע ויזכה למתנה שלישית גם כן שהיא ארץ ישראל. והנה לפי זה מיושב מ"ש במדרש פרשה זו (תנחומא ואתחנן סי' ו') שביקש משה שישלח הקב"ה עליו יסורין. וקשה יסורין מאן דכר שמיה. אבל לפי זה ניחא, שסידר מתחילה ג' מתנות שבאו לעולם על ידי ג' אבות, וכולם ניתנו על ידי יסורין, ולכן אמר בכאן גם כן אעברה, מלשון שיתמלא הקב"ה עברה כאשה עוברה (עיין ברכות כ"ט ע"ב), וידון אותו ביסורין כדי ליתן ג' מתנות אלו שסידר בתפלתו, דהיינו את הארץ היא נתינת ארץ ישראל, שלא בא רק על ידי יסורין, וכן ההר הטוב שהיא התורה, וכן הלבנון שהוא עולם הבא, שכל הג' אלו דוקא באים על ידי יסורין. השיב הקב"ה על השנים תורה ועולם הבא רב לך, כבר קבלת הרבה יסורין בנתינת התורה שישבת בתענית קכ"א ימים, נמצא שעל אלו ב' מתנות תורה ועולם הבא רב לך, כבר היה לן רב יסורין, אבל על ארץ ישראל אל תוסף לדבר, זה נרמז בפסוק ראשון בעת ההיא, ר"ל באותו עת כשרצה לכנוס לארץ ישראל, ביקש גם כן על שני מתנות הנשארים שנרמזים במילת ע"ת, 'עולם הבא 'תורה, שעל ג' אלו ביקש ביחד, ששלשתן נרמזין במילת אח"ת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, כמו שכתב האר"י ז"ל כי ג' אלו כלולים בשכינה שהיא נקראת אח"ת, כי ג' אלו הם סוד ג' קוין של ג' אבות, והשכינה שהיא כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א). וזה סוד שהתחיל משה בשם של אדנ"י שהיא השכינה, אחר כך הזכיר הוי"ה בנקודת אלהים, שהוא סוד כו"ס ישועות אשא (תהלים קטז יג), כי אלהים הוא סוד כו"ס, והויה הוא סוד ישועות ה', עלין תקיפין דסחרין לשושנה (זוהר ח"א א' ע"א):
איתא בכנפי יונה (עמוד פ') אחת שאלתי מאת ה' (תהלים כז ד), שלשה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם על ידי יסורין (ברכות דף ה'.), והם נרמזין במלת אח"ת, 'ארץ ישראל, 'חיי עולם הבא, 'תורה, שבאים מג' אבות. תורה בא מסיטרא דאברהם שקיים אפילו עירוב תבשילין (יומא כ"ח ע"ב), וארץ ישראל מסיטרא דיצחק שהוצרך לישב בארץ ישראל שהיה עולה תמימה (ב"ר פס"ד ג'), חיי עולם הבא מסיטרא דיעקב שמטתו שלימה (ויק"ר פל"ו ה'), וחקוקה תחת כסא הכבוד (במ"ר פ"ד א'). הנה בכאן סידר משה תפלתו, מאחר שאתה החלות להראות לי זכות אבות, ר"ל בשעת עשיית העגל כשזכר ג' אבות, הסכים הקב"ה עמו ואמר סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), בא גם כן עתה לסדר ג' אבות, את גדלך זה אברהם, שבזכותו ניתנה התורה שנתן לו הקב"ה קלסתר פנים של אברהם (שמו"ר פכ"ח א'), את ידך החזקה זה יצחק, בזכותו ניתנה מתנה שנייה, אשר מי אל זה יעקב, בזכותו ניתנה מתנה שלישית. ולכן בא עתה להתפלל מאחר שהתחיל הקב"ה ליתן לו את התורה במתנה, כמ"ש (שחרית לשבת) ישמח משה במתנת חלקו (וז"ש להראות א"ת עבד"ך בגימטריא במתנ"ה), לכן אעברה נא ואזכה לכל הג' מתנות, את הארץ הוא מתנת ארץ ישראל, ההר הטוב הזה על מתנת התורה, כמ"ש רז"ל (ב"ר פט"ז ד') וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב יב), אין תורה כתורת ארץ ישראל, ולכן אני מבקש לילך לארץ, והלבנון הוא כנגד עולם הבא, דכתיב אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים לעלות לעולם הבא (בראשית כח יז). השיב הקב"ה רב לך, כבר נתתי לך הרוב מן ג' מתנות אלו, שנתתי לישראל מיעוט רוב הוא שנים, דהיינו תורה ועולם הבא רב טוב הצפון, אבל על מתנה שלישית שהיא מתנת ארץ ישראל, אל תוסף לדבר עוד, אבל צו את יהושע ויזכה למתנה שלישית גם כן שהיא ארץ ישראל. והנה לפי זה מיושב מ"ש במדרש פרשה זו (תנחומא ואתחנן סי' ו') שביקש משה שישלח הקב"ה עליו יסורין. וקשה יסורין מאן דכר שמיה. אבל לפי זה ניחא, שסידר מתחילה ג' מתנות שבאו לעולם על ידי ג' אבות, וכולם ניתנו על ידי יסורין, ולכן אמר בכאן גם כן אעברה, מלשון שיתמלא הקב"ה עברה כאשה עוברה (עיין ברכות כ"ט ע"ב), וידון אותו ביסורין כדי ליתן ג' מתנות אלו שסידר בתפלתו, דהיינו את הארץ היא נתינת ארץ ישראל, שלא בא רק על ידי יסורין, וכן ההר הטוב שהיא התורה, וכן הלבנון שהוא עולם הבא, שכל הג' אלו דוקא באים על ידי יסורין. השיב הקב"ה על השנים תורה ועולם הבא רב לך, כבר קבלת הרבה יסורין בנתינת התורה שישבת בתענית קכ"א ימים, נמצא שעל אלו ב' מתנות תורה ועולם הבא רב לך, כבר היה לן רב יסורין, אבל על ארץ ישראל אל תוסף לדבר, זה נרמז בפסוק ראשון בעת ההיא, ר"ל באותו עת כשרצה לכנוס לארץ ישראל, ביקש גם כן על שני מתנות הנשארים שנרמזים במילת ע"ת, 'עולם הבא 'תורה, שעל ג' אלו ביקש ביחד, ששלשתן נרמזין במילת אח"ת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, כמו שכתב האר"י ז"ל כי ג' אלו כלולים בשכינה שהיא נקראת אח"ת, כי ג' אלו הם סוד ג' קוין של ג' אבות, והשכינה שהיא כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א). וזה סוד שהתחיל משה בשם של אדנ"י שהיא השכינה, אחר כך הזכיר הוי"ה בנקודת אלהים, שהוא סוד כו"ס ישועות אשא (תהלים קטז יג), כי אלהים הוא סוד כו"ס, והויה הוא סוד ישועות ה', עלין תקיפין דסחרין לשושנה (זוהר ח"א א' ע"א):