כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
מגלה עמוקות
אופן לא
כוונת משה שהיה רוצה ליכנס לארץ ישראל. לפי שראה ברוח הקודש שלעתיד לבא יתנו כוס של ברכה לברך, כדאיתא בסוף פרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ט ע"ב) שנתנה כוס של ברכה למשה ואינו יכול לברך, והשיב משה אין לי זכות של ארץ ישראל. נמצא זכינו לדין שאם היה משה בארץ ישראל, היה הוא מברך כוס של ברכה לעתיד לבא. דאיתא בכנפי יונה בחלק ג' סי' קל"ח כוס של ברכת המזון, נקרא כוס ישועות שושנה בה' עלין תקיפין (עיין זוהר ח"א א' ע"א), והם תרעין דיליה בסוד כוס הוא סוד ו', שכן וי"ו ומלוי דהיינו וי"ו יו"ד (וי"ו), הוא בגימטריא כוס. והנה ידוע שדרגא של משה הוא אות ו', על זה התפלל משה שיכנס לארץ ישראל כדי שיהיה הוא המברך לעתיד לבא. ועל זה התחיל בפסוק ראשון באות ו', ו' אותיות של ואתחנן, ו' תיבות בפסוק הראשון, וביקש אתה החלות להראות את עבדך שזכיתי לאות ו' מן משה, את גדלך היא סוד כוס ישועות, כוס של ברכה הוא בימין (ברכות נ"א ע"א), והישועה מסיטרא דימינא. ואת ידך החזקה הם חמש עלין תקיפין דשושנה, שצריך לקבל כוס של ברכה בשתי ידיו (ברכות נ"א ע"א), מזה הטעם אעברה נא, אמר בה' יתירה שיזכה לכוס ישועות שהיא בימין ה' אצבעות דימינא, ולכן רוצה אני לראות את הארץ כדי שיתנו לי כוס של ברכה. השיב הקב"ה למשה רב לך, ר"ל סוד כוס של ברכה היא מלכות בית דוד, כמ"ש דוד (שם בגמרא) לי נאה לברך, לי דייקא לפי שמדתו מלכות והוא רגל רביעי שבמרכבה, מזה הטעם כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), שהם שלשה אבות, שעליהם אמר משה גדלך זה אברהם, ידך החזקה זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב. אבל אתה דרגא דילך הוא בסוד הדעת, שהיא למעלה מג' דרגא דאבות (תיקו"ז יג כ"ט ע"א), לכן אל תוסף דבר אלי עוד. לכן אמר דוד רגלי עמדה במישור (תהלים כו יב), ר"ל מלכות נקראת מישור, כמו שכתוב כי תשפוט עמים מישור (תהלים סז ה), לכן במקהלים אברך ה' (תהילים כ״ו:י״ב) לעתיד לבא. גם אמר ואתחנן אל ה', שהוא סוד כוס מלא ברכת ה', ר"ל כשתמלא אותיות כוס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך, הם בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם ד' מלואי הויה, וזה הוא ברכת ה' על ד' מלואים אלו, לזה צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון, בסוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), לשון אשא קאי על כוס, כשאני נושא אותיות כוס ואשא את שמותם על שפתי, אזי בשם ה' אקרא, כי נרמזין בד' שמות אלו מילואי שם ה'. ונמצא בזה שמיחד האדם דינא ברחמי, כוס הוא בגימטריא אלהים, ומילוי שלו בגימטריא ד' מילואי ההויה שהוא רחמים, בסוד ה' הוא אלהים. וזה נרמז גם כן במה שאמר ה' אלהים אתה החלותה להראות את גדלך ואת ידך החזקה, ר"ל ביד החזקה שהוא כוס במילואו, נרמזין מדת טובו שהם רחמים. וזה שאמר הקב"ה אל תוסף דב"ר אלי, ר"ת דו"ד ברג"ל רבי"עי. וז"ש (תהלים כג ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, שר"ת שלו דב"ר:
כוונת משה שהיה רוצה ליכנס לארץ ישראל. לפי שראה ברוח הקודש שלעתיד לבא יתנו כוס של ברכה לברך, כדאיתא בסוף פרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ט ע"ב) שנתנה כוס של ברכה למשה ואינו יכול לברך, והשיב משה אין לי זכות של ארץ ישראל. נמצא זכינו לדין שאם היה משה בארץ ישראל, היה הוא מברך כוס של ברכה לעתיד לבא. דאיתא בכנפי יונה בחלק ג' סי' קל"ח כוס של ברכת המזון, נקרא כוס ישועות שושנה בה' עלין תקיפין (עיין זוהר ח"א א' ע"א), והם תרעין דיליה בסוד כוס הוא סוד ו', שכן וי"ו ומלוי דהיינו וי"ו יו"ד (וי"ו), הוא בגימטריא כוס. והנה ידוע שדרגא של משה הוא אות ו', על זה התפלל משה שיכנס לארץ ישראל כדי שיהיה הוא המברך לעתיד לבא. ועל זה התחיל בפסוק ראשון באות ו', ו' אותיות של ואתחנן, ו' תיבות בפסוק הראשון, וביקש אתה החלות להראות את עבדך שזכיתי לאות ו' מן משה, את גדלך היא סוד כוס ישועות, כוס של ברכה הוא בימין (ברכות נ"א ע"א), והישועה מסיטרא דימינא. ואת ידך החזקה הם חמש עלין תקיפין דשושנה, שצריך לקבל כוס של ברכה בשתי ידיו (ברכות נ"א ע"א), מזה הטעם אעברה נא, אמר בה' יתירה שיזכה לכוס ישועות שהיא בימין ה' אצבעות דימינא, ולכן רוצה אני לראות את הארץ כדי שיתנו לי כוס של ברכה. השיב הקב"ה למשה רב לך, ר"ל סוד כוס של ברכה היא מלכות בית דוד, כמ"ש דוד (שם בגמרא) לי נאה לברך, לי דייקא לפי שמדתו מלכות והוא רגל רביעי שבמרכבה, מזה הטעם כוס של ברכה צריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), שהם שלשה אבות, שעליהם אמר משה גדלך זה אברהם, ידך החזקה זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב. אבל אתה דרגא דילך הוא בסוד הדעת, שהיא למעלה מג' דרגא דאבות (תיקו"ז יג כ"ט ע"א), לכן אל תוסף דבר אלי עוד. לכן אמר דוד רגלי עמדה במישור (תהלים כו יב), ר"ל מלכות נקראת מישור, כמו שכתוב כי תשפוט עמים מישור (תהלים סז ה), לכן במקהלים אברך ה' (תהילים כ״ו:י״ב) לעתיד לבא. גם אמר ואתחנן אל ה', שהוא סוד כוס מלא ברכת ה', ר"ל כשתמלא אותיות כוס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך, הם בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם ד' מלואי הויה, וזה הוא ברכת ה' על ד' מלואים אלו, לזה צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון, בסוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), לשון אשא קאי על כוס, כשאני נושא אותיות כוס ואשא את שמותם על שפתי, אזי בשם ה' אקרא, כי נרמזין בד' שמות אלו מילואי שם ה'. ונמצא בזה שמיחד האדם דינא ברחמי, כוס הוא בגימטריא אלהים, ומילוי שלו בגימטריא ד' מילואי ההויה שהוא רחמים, בסוד ה' הוא אלהים. וזה נרמז גם כן במה שאמר ה' אלהים אתה החלותה להראות את גדלך ואת ידך החזקה, ר"ל ביד החזקה שהוא כוס במילואו, נרמזין מדת טובו שהם רחמים. וזה שאמר הקב"ה אל תוסף דב"ר אלי, ר"ת דו"ד ברג"ל רבי"עי. וז"ש (תהלים כג ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, שר"ת שלו דב"ר:
מגלה עמוקות
אופן צד
לפי שראה משה סוד תהלה לדוד (תהלים קמה א), שכל מי שאומר אותו שלשה פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ולא נאמרה נו"ן באשרי כמ"ש רז"ל בפרק קמא דברכות (דף ד' ע"ב), שכתב בזוהר (ח"ג ו' ע"ב) על סוד השכינה שהיא סכת דוד הנופלת, אמר בלשון הווה שהיא נופלת בכל יום, ואין לך יום שקללותיה מרובה מחבירו (סוטה מ"ט ע"א), וצריך סמיכו וסעידו. לכן פתח בנו"ן ואתחנן, שרמז על סוד נפילת השכינה בגלות, וזה רמז בעת ההיא, שהיא סוד השכינה נקראת עת, והיא ה' אחרונה שבשם, כי יש אם למקרא, שרצה הוא לתקן סמיכו וסעידו לשכינה, ולכן זכר מתחלה מאחר שהחלות להראות את גדלך, זה אברהם פני אריה. ידך החזקה, זה יצחק פני שור. אשר מי אל, זה יעקב פני נשר, דרך נשר בשמים (משלי ל יט), מי אל בשמים. והנה ג' אלו שור נשר אריה, עולין לחשבון אלף רפ"ב. על זה נתכוון משה בה' של אעברה, כוונתו שבמלת אעברה נרמזין ג' פני חיות הקודמות, שהם סוד ש"לשה א"נשים נ"צבים (בראשית יח ב), ש"ור א"ריה נ"שר, שישפיעו כולם בה' אחרונה שבשם שהוא סוד פני אדם, רצה לומר שיהיו משפיעים ג' קוין ח"סד ד"ין ר"חמים במלכות ה' אחרונה שבשם, והוא סוד דמשק אליעזר (בראשית טו ב), ד"משק נוטריקון ד' מ"ן ש"לשה ק"וין, רצה לומר אות ד' מן השם שהיא ה"א אחרונה, והוא סוד ד' רבתי מן אחד (דברים ו ד), ויהיו יונקות מן שלשה קוין שהוא סוד אליעזר שהוא בגימטריא ג' פעמים קו, ולכן לקח אברהם שלש מאות ושמנה עשר איש (בראשית יד יד), שהוא סוד ש"יח. ואמר אעברה נא, רוצה אני לתקן נוטריקון של נ"א נו"ן א"שרי, ר"ל אות נ"ון שחסר באשרי שהיא סוד נפילת השכינה שרצה הוא לתקן, ומזה הטעם האומר ג' פעמים תהלה לדוד בכל יום, להמשיך ג' קוין שהוא סוד חס"ד די"ן רחמי"ם, בגימטריא תה"לה לדוד, מזה הטעם נקרא י"עקב איש ת"ם (בראשית כה כז), שהוא כלול חס"ד די"ן רחמי"ם, שהוא בגימטריא ת"ם שהיא השכינה שנקראת מלכות בית דוד, ומי שהוא אומר תהלה [ל]דוד שממשיך ג' קוין אלו הנרמזין במלת תהלה בכל יום לשכינה, בלי ספק שהוא בן עולם הבא שמייחד אתוון לשמא קדישא. ולכן פתח משה בשם של אד"ני שהיא סוד השכינה, ואחר כך אמר ג' קוין גדלך קו החסד, ידך החזקה קו דין, אשר מי אל וגו' קו הרחמים, ובכניסתו לארץ ישראל חיבר אלו ג' קוין לארץ שהיא השכינה שם של אדני, בסוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), שצריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), ובשם ה' אקרא, ליתן סמיכו וסעידו לה' אחרונה שבשם, ונרמז במלת אעבר"ה אותיות ה' ארב"ע, לייחד ה' אחרונה שבשם כדי שתהיה שרה בקרית ארבע, שר"ה נוטריקון 'שלשה 'רגלי 'המרכבה לזווג אותם שיהיו בקרית ארבע ולסמו', ובמלת שרה נרמזין אדני חסד דין רחמים שהוא בגימטריא שרה, וכן ד"ין א"מת. השיב הקב"ה רב לך, כבר יחדת יחודין לשכינה בגלותא:
לפי שראה משה סוד תהלה לדוד (תהלים קמה א), שכל מי שאומר אותו שלשה פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ולא נאמרה נו"ן באשרי כמ"ש רז"ל בפרק קמא דברכות (דף ד' ע"ב), שכתב בזוהר (ח"ג ו' ע"ב) על סוד השכינה שהיא סכת דוד הנופלת, אמר בלשון הווה שהיא נופלת בכל יום, ואין לך יום שקללותיה מרובה מחבירו (סוטה מ"ט ע"א), וצריך סמיכו וסעידו. לכן פתח בנו"ן ואתחנן, שרמז על סוד נפילת השכינה בגלות, וזה רמז בעת ההיא, שהיא סוד השכינה נקראת עת, והיא ה' אחרונה שבשם, כי יש אם למקרא, שרצה הוא לתקן סמיכו וסעידו לשכינה, ולכן זכר מתחלה מאחר שהחלות להראות את גדלך, זה אברהם פני אריה. ידך החזקה, זה יצחק פני שור. אשר מי אל, זה יעקב פני נשר, דרך נשר בשמים (משלי ל יט), מי אל בשמים. והנה ג' אלו שור נשר אריה, עולין לחשבון אלף רפ"ב. על זה נתכוון משה בה' של אעברה, כוונתו שבמלת אעברה נרמזין ג' פני חיות הקודמות, שהם סוד ש"לשה א"נשים נ"צבים (בראשית יח ב), ש"ור א"ריה נ"שר, שישפיעו כולם בה' אחרונה שבשם שהוא סוד פני אדם, רצה לומר שיהיו משפיעים ג' קוין ח"סד ד"ין ר"חמים במלכות ה' אחרונה שבשם, והוא סוד דמשק אליעזר (בראשית טו ב), ד"משק נוטריקון ד' מ"ן ש"לשה ק"וין, רצה לומר אות ד' מן השם שהיא ה"א אחרונה, והוא סוד ד' רבתי מן אחד (דברים ו ד), ויהיו יונקות מן שלשה קוין שהוא סוד אליעזר שהוא בגימטריא ג' פעמים קו, ולכן לקח אברהם שלש מאות ושמנה עשר איש (בראשית יד יד), שהוא סוד ש"יח. ואמר אעברה נא, רוצה אני לתקן נוטריקון של נ"א נו"ן א"שרי, ר"ל אות נ"ון שחסר באשרי שהיא סוד נפילת השכינה שרצה הוא לתקן, ומזה הטעם האומר ג' פעמים תהלה לדוד בכל יום, להמשיך ג' קוין שהוא סוד חס"ד די"ן רחמי"ם, בגימטריא תה"לה לדוד, מזה הטעם נקרא י"עקב איש ת"ם (בראשית כה כז), שהוא כלול חס"ד די"ן רחמי"ם, שהוא בגימטריא ת"ם שהיא השכינה שנקראת מלכות בית דוד, ומי שהוא אומר תהלה [ל]דוד שממשיך ג' קוין אלו הנרמזין במלת תהלה בכל יום לשכינה, בלי ספק שהוא בן עולם הבא שמייחד אתוון לשמא קדישא. ולכן פתח משה בשם של אד"ני שהיא סוד השכינה, ואחר כך אמר ג' קוין גדלך קו החסד, ידך החזקה קו דין, אשר מי אל וגו' קו הרחמים, ובכניסתו לארץ ישראל חיבר אלו ג' קוין לארץ שהיא השכינה שם של אדני, בסוד כוס ישועות אשא (תהלים קטז יג), שצריך שלשה (זוהר ח"ג רמ"ו ע"א), ובשם ה' אקרא, ליתן סמיכו וסעידו לה' אחרונה שבשם, ונרמז במלת אעבר"ה אותיות ה' ארב"ע, לייחד ה' אחרונה שבשם כדי שתהיה שרה בקרית ארבע, שר"ה נוטריקון 'שלשה 'רגלי 'המרכבה לזווג אותם שיהיו בקרית ארבע ולסמו', ובמלת שרה נרמזין אדני חסד דין רחמים שהוא בגימטריא שרה, וכן ד"ין א"מת. השיב הקב"ה רב לך, כבר יחדת יחודין לשכינה בגלותא:
תקוני הזהר
וּבְזִמְנָא דְאִתְמְלִיאַת אִתְּמַר עֲלָהּ (תהלים קטז יג) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יהו"ה אֶקְרָא, כּוֹ"ס אִיהִי אלהי"ם בְּחֻשְׁבַּן, דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן כִּנּוּ"י, בְּמַאי אִתְמְלִיאַת בְּאָת י', וְאִתְעֲבִידַת כּוֹסִי רְוָיָה, וּבְגִין דָּא כּוֹס צָרִיךְ עֲשָׂרָה דְבָרִים וכו'.