קבלה על בראשית 17:17

ובג"כ אינון ארבעין ותרין אתוון, דעלמא דא אתברי בהו, אשתכח האי ה' עלאה, לסלקא לתשעין ותרין, תשעין הוו, בר תרין אודנין ימינא ושמאלא. ורזא דא ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. אבל איהו בחשבנא תשעין ותרין, וכד אתוסף דרגא דרזא דברית, דאיהו רקיעא תמינאה, וקיימא לתמניא יומין, הא מאה. ואלין ודאי מאה ברכאן בכל יומא דאצטריכא כנסת ישראל לאתעטרא בהו. וכלא ברזא דה'.

ר' יצחק אמר, מהכא, ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים. מאי בפניו. בפניו דא יעקב, דאעיל לכלהו תמן. רבי חזקיה אמר, ויוציאך בפניו, בפניו: דא אברהם. דכתיב, ויפל אברהם על פניו.

א"ר שמעון, לפיכך כתיב, ויאמר כלומר אכניס בלבהון מלתא דא, כד"א, כי יי' אמר לו קלל את דוד. מחשבת הלב בלבד. וכן ויאמר המן בלבו, וכן ויאמר בלבו הלבן מאה שנה. אוף הכא נמי, אכניס מחשבתא בלבהון, דאמרו רב ועצום ממנו. מאי ממנו. ר"ל ממנא דילהון, אינון אמרו בלבייהו, דחילא ותוקפא דילהון, רברבא ותקיפא ממנו, משולטנא דילהון.