קבלה על במדבר 7:1
ספר הזהר
א"ר יהודה, אלמלי הוו ידעין בני נשא, רחימותא דרחים קב"ה לישראל, הוו שאגין ככפיריא למרדף אבתריה. דתניא, בשעתא דנחת יעקב למצרים, קרא קב"ה לפמליא דיליה אמר להון, כלכון חותו למצרים, ואנא איחות עמכון. אמרה שכינתא רבונא דעלמא, אית צבאות בלא מלכא, אמר לה, אתי מלבנון כלה, מלבנון: מאתרא דעדן, דמלובן בכל עובדוי. כלה: דא שכינתא, דהיא כלה בחופה. ואזלא הא כהא דתניא א"ר יהודה, מאי דכתיב, ויהי ביום כלת משה, כלת כתיב, ביומא דעאלת כלה לחופה, ושכינתא דא היא כלה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מגלה עמוקות
אופן עשרים
טעם שני למה הוצרך משה להיות קבור בעבר הירדן, על דרך הגמרא (במסכת סוטה דף ט'.) דרש רבא מאי דכתיב (תהלים לג א) לישרים נאוה תהלה, אל תקרי נאוה אלא נוה, אלו משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשי ידיהם. ונמצא אלו היה נכנס משה לארץ ישראל ונבנה המקדש על ידו, לא היו יכולין השונאים לשלוט במעשה ידיו, והיה מוכרח לשפוך חמתו על ישראל ולא על עצים ואבנים (איכ"ר פ"ד י"ד), זה שאמרו ז"ל (תנחומא ואתחנן סי' ו') אם אתה תעבור את הירדן ישראל יאבדו. ועל זה אמר משה ה' אלהים "אתה "החלות "להראות, ר"ת אהל, שהוא עשה אהל מועד במדבר, ונקרא אהל שהיא בהיפוך אתוון לא"ה, שהמשכן היה בסוד לאה, והמקדש היה בסוד רחל כמ"ש בספר כנפי יונה. לכן אמר משה בשעה שהוקם המשכן (תהלים צ א) תפלה "למשה "איש "האלהים, ר"ת לא"ה. וכן ביום כלות משה "להקים "את "המשכן (במדבר ז א), ר"ת לאה. וכן הוא אומר (שמות לח כא) אלה פקודי, בהפוך אתוון לא"ה. והנה רצה משה שיהיה נבנה המקדש על ידו, שהוא בסוד שם של י"ה, כמו שהצלתו בתי"ה שרומזת שיניקת משה מסוד אבא ואמא שהוא שם של י"ה, שהם סוד חכמה בינה, כי נרמז במלת לבנון, ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה. ואם כן כל כוונתו ליכנס לארץ ישראל כדי שיבנה המקדש על ידו, ולא יהיה מקדש בסוד רחל, רק בסוד אבא ואמא. לזה השיב לו הקדוש ברוך הוא רב לך, דרגא דילך היא גבוה מאד, ואי אפשר לשונאים לשלוט במעשה ידיך, וכשיחטאו ישראל יאבדו הם ולא ישפוך חמתו על העצים והאבנים, לכן אי אפשר לך לעבור את הירדן וישראל יאבדו, אף על פי שיבנה המקדש על ידך כדי שתהא מסוד אבא ואמא שראוי היה, מכל מקום בשביל ישראל אל תוסף דבר אלי עוד:
טעם שני למה הוצרך משה להיות קבור בעבר הירדן, על דרך הגמרא (במסכת סוטה דף ט'.) דרש רבא מאי דכתיב (תהלים לג א) לישרים נאוה תהלה, אל תקרי נאוה אלא נוה, אלו משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשי ידיהם. ונמצא אלו היה נכנס משה לארץ ישראל ונבנה המקדש על ידו, לא היו יכולין השונאים לשלוט במעשה ידיו, והיה מוכרח לשפוך חמתו על ישראל ולא על עצים ואבנים (איכ"ר פ"ד י"ד), זה שאמרו ז"ל (תנחומא ואתחנן סי' ו') אם אתה תעבור את הירדן ישראל יאבדו. ועל זה אמר משה ה' אלהים "אתה "החלות "להראות, ר"ת אהל, שהוא עשה אהל מועד במדבר, ונקרא אהל שהיא בהיפוך אתוון לא"ה, שהמשכן היה בסוד לאה, והמקדש היה בסוד רחל כמ"ש בספר כנפי יונה. לכן אמר משה בשעה שהוקם המשכן (תהלים צ א) תפלה "למשה "איש "האלהים, ר"ת לא"ה. וכן ביום כלות משה "להקים "את "המשכן (במדבר ז א), ר"ת לאה. וכן הוא אומר (שמות לח כא) אלה פקודי, בהפוך אתוון לא"ה. והנה רצה משה שיהיה נבנה המקדש על ידו, שהוא בסוד שם של י"ה, כמו שהצלתו בתי"ה שרומזת שיניקת משה מסוד אבא ואמא שהוא שם של י"ה, שהם סוד חכמה בינה, כי נרמז במלת לבנון, ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה. ואם כן כל כוונתו ליכנס לארץ ישראל כדי שיבנה המקדש על ידו, ולא יהיה מקדש בסוד רחל, רק בסוד אבא ואמא. לזה השיב לו הקדוש ברוך הוא רב לך, דרגא דילך היא גבוה מאד, ואי אפשר לשונאים לשלוט במעשה ידיך, וכשיחטאו ישראל יאבדו הם ולא ישפוך חמתו על העצים והאבנים, לכן אי אפשר לך לעבור את הירדן וישראל יאבדו, אף על פי שיבנה המקדש על ידך כדי שתהא מסוד אבא ואמא שראוי היה, מכל מקום בשביל ישראל אל תוסף דבר אלי עוד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר הזהר
ויהי ביום כלת משה וגו'. תנא רבי יוסי, ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה. אלא מלמד, דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה, וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה, והכתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy