קבלה על משלי 3:20

תו אתגליף האי חכמתא, ואתמשך ועייל ברישא דזעיר אנפין, ואתעביד מוחא אחרא. ההוא נהירו דאתמשכא מניה אלין תרין משיכן אתגליפו, מתחברן בחד רישא דעמיקא דבירא, דכתיב בדעתו תהומות נבקעו. ועייל ברישא דזעיר אנפין, ואתעביד מוחא אחרא, ומתמן אתמשיך ועייל לגו גופא, ומלייא כל אינון אדרין ואכסדרין דגופא. הה"ד, ובדעת חדרים ימלאו.

תּוּ אִתְגְּלִיף הַאי חָכְמְתָא, וְאִתְמְשַׁךְ וְעָיִיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא (ההוא אחרא). הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְמַשְּׁכָא מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיכָן אִתְגְּלִיפוּ, מִתְחַבְּרָן בְּחַד רֵישָׁא דְּעָמִיקָא דְּבֵירָא, דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:כ׳) בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וְעָיִּיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא, וּמִתַּמָּן אִתְמְשִׁיךְ וְעָיִּיל לְגוֹ גּוּפָא, וּמַלְיָיא כָּל אִינּוּן אִדָּרִין וְאַכְסַדְרִין דְּגוּפָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי כ״ד:ד׳) וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.

וְכֵן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרִיאַת שׁוֹפָר, מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שׁוֹפָר גָּדוֹל, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵנוּ, תְּקַע שׁוֹפָר אִיהוּ לָשׁוֹן תְּקִיעָה דְּוַדַּאי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי תְּקִיעָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְאִתְקְרִיאַת שְׁבָרִים דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִתְקְרִיאַת תְּרוּעָה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ דַעַת, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר (תהלים פט טז) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעִי תְרוּעָה, יוֹדְעִי בְדַעַת, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ג כ) בְּדַעִִתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ (שם כד ד), אִיהִי שׁוֹפָר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבְזִמְנָא דְהִיא סָלְקָא לְגַבֵּיהּ בִּתְלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִתְּמַר בֵּיהּ (שמות יט יט) וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, הוֹלֵךְ בַּתְּקִיעָה, וְחָזֵק בַּשְּׁבָרִים, מְאֹד בַּתְּרוּעָה.