קבלה על איוב 15:2

לא תענה ברעך, לקבל דרגא עלאה דחכמתא, דהא בר נש לא יכיל לאתבא פתגם, אלא בגין דרגא דרוחא עלאה דחכמתא דאית ביה. הה״ד, החכם יענה דעת רוח. ואע״ג דהאי ענייה דאיהו עני, אית בהו קיומא דעלמא, וסיועא דעלמא למנדע למריה, ואיהו ברזא דמהימנותא, אית ענייה מסטרא אחרא, דאסיר. הה״ד, לא תענה וגו'.

(שמות כ׳:י״ג) לֹא תַעֲנֶה, לָקֳבֵיל דַּרְגָּא עִילָּאָה דְּחָכְמְתָא. דְּהָא בַּר נָשׁ לָא יָכֵיל לַאֲתָבָא פִּתְגָם, אֶלָּא בְּגִין דַּרְגָא דְּרוּחָא עִילָּאָה דְּחָכְמְתָא דְּאִית בֵּיהּ. דִּכְתִיב, (איוב ט״ו:ב׳) הֶחָכָם יַעֲנֶה דַּעַת רוּחַ. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי עֲנִיָּיה דְּאִיהוּ עָנִי, אִית בֵּיהּ קִיּוּמָא דְעָלְמָא, וְאִית לֵיהּ בָּהּ סִיּוּעַ עִילָּאָה, לְמִנְדַע לְמָארֵיהּ, וְאִיהִי בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. אִית עֲנִיָּיה מִסִּטְרָא אָחֳרָא דְּאָסִיר, דִּכְתִיב (שמות כ) לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

מאי דכתיב (איוב ט"ו ב) החכם יענה דעת רוח, מאי ניהו דעת רוח, אלא דעת שקרוב לרוח, דכתיב (ישעי' י"א ב) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, חכמה ואחריו בינה, ובבינה עצה וגבורה ודעת ויראת ה', והאמרת לן שעצה זו גמילת חסדים ובינה זו מדת הדין דעת זו האמת, וכן הדעת שבה בוחן שאדם האמת, יראת ה' היא אוצרה של תורה. והיינו דאמרי אנא אלא שזו למעלה, דאמר ר' עקיבא כל מה שברא הקב"ה ברא לנגד שנאמר (קהלת ז' יד) גמ את זה לעומת זה עשה האלהים, ומאי ניהו אוצרה של תורה דכתיב (ישעי) י"ג יראת ה' היא אוצרו, לפיכך צריך אדם שיהא ירא שמים תחילה ואח"כ ילמוד תורה משל לאדם שבא לקנות דבש תמרים ולא הוליך כלי להביאם אמר אביאם בחיקי, הביאם בחיקו כבד משאם עליו, פחד פן יקרעו ויתלכלכו הבגדים וזרקם בדרך, נענש שנים אחת משום הפסדן אוכלים ואחת משום איבוד ממונו: