קבלה על איוב 33:4

זה שנאמר: "ויפח באפיו נשמת חיים", שהוא כללות הצורות של קבלה הראויות למין האדם. ומילת נשמה היא מלשון "שמין לו את הקרקע", שהוראתה כמו 'ערך'. ומקור השם של נשמה תבינהו מהכתוב "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי" (איוב לג, ד. עי' פירוש המלבי"ם שם⁸²שם מבאר המלבי"ם שהבורא נטע בנשמה בתולדתה הדעות האלקיות וההשכלות האמיתיות, והם שתולים בטבעה, לא ע"י החוש והבחינה.). ונשמה היא מבנין נפעל, כמו השמות: נפקד, נאשם, נאשמה⁸³נאשם, נאשמה – אולי צריך לומר: נישום, נישומה..