קבלה על איוב 40:23

ולמה שרמזנו כי בכח הבהמות יתנהגו תמיד עד אשר ישבתו ביום השבת הגדול אולי כי יש רמז בזה באגדה. אמרו ירדן יוצא ממערת פמייאס ומהלך בימה של טבריא ומהלך בימה של סביכי ומהלך בימה של עלית ומתגלגל ויורד אל פיו של לויתן שנאמר יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ׳:כ״ג) ומפני כי הכתוב אומר מבהמות בהררי אלף העלו שם איתמי בהמות בהררי אלף בטוחות בשמן שיגיח ירדן אל פיהו של לויתן:

אלא רזא הוא, בגין דאית בהמה דרביעא על אלף טורין, ואלף טורין אכלת בכל יומא, וכלהו אקרון בהמות בהררי אלף. ועל דא תנינן, דאית בעירא אכיל בעירי. וממה הוו. מאשא. וכלהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא, הה"ד כי יי' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא. וכל מיא דירדן, דאמלא בשית שנין, היא עבדת ליה גמיעה חדא, הה"ד, יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו.

אָמְרוּ לֵיהּ לָא תֵימָא לָן מִדֵי (ס''א מלי), מַאי אִיהוּ אָבוּךְ, אָמַר לוֹן אַבָּא דִילִי אִיהוּ חַד נוּנָא רַבְרְבָא, דְכַד צָחֵי, אַפְתַּח פּוּמֵיהּ וּבָלַע מַיָּא דְיַמָּא, וְעַד שַׁבְעִין (ס''א שבעה) שְׁנִין לָא הֲדַר יַמָּא לְתוּקְפֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ (איוב מ כג), וְאִיהוּ בָלַע כָּל כַּךְ מִן יַמָּא, וְאַתּוּן לָא אִשְׁתָּאַבְתּוּן מִנֵּיהּ אֶלָּא כַּד חַד, דְּאִיהוּ כ''ד סִפְרֵי דְאוֹרַיְיתָא, אֵיךְ לָא אִשְׁתְּמוֹדַעִִתּוּן בֵּיהּ.