איוב ב:י קבלה: זוהר חדש ושערי אורה

אִם אָדָם אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ, הֲרֵי טַב. כְּמָא דַּאֲמַר אִיּוֹב, (איוב ב׳:י׳) כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְהָרָע לֹא נְקַבֵּל. הָעֵצָה דִּיהַב לָךְ הַטָמֵא, לֹא נְקַבֵּל. וְאִם יָקוּם עֲצַת הַחֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הִיא, וְיִגְנוֹב אוֹ יַעֲשֶׂה כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַחַר כַּךְ יִתְלוּהוּ עַל הָעֵץ וְיָמוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (רות א׳:ה׳) וַיָּמוּתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וְנִשְׁאֲרוּ ה"ה אַלְמָנוֹת.

ויש לנו לגלות לך סוד סתום וחתום אמרה תורה (שמות כג) אלהים לא תקלל ואע״פ שמשמעות הכתוב שלא לקלל את הדיין עכ״ז ענין אחר רמז בו והוא שאם יבא על האדם מכה או נגע או מחלה או מיתה או חסרון לא יעיז פניו כלפי ב״ד של מעלה הנקרא אלהים שהוא מקום המשפט האמתי ואל ידבר נאצות וחרופים לומר אלהים דן כל זה למעלה ועל פיו באו אלי אלו הצרות ושמא יפעור אדם פיו לבלי חוק כמו שאמר לו אשתו לאיוב (איוב ב׳:ט׳) עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות אלא כמו שאמר איוב (שם) גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל.