קבלה על איוב לו:7

וּמַאן דַּאֲמַר יִשְׂרָאֵל זוּטָא, כֹּלָּא חַד. יִשְׂרָאֵל זוּטָא שַׁפִּיר, דְּעַיִן סְמִיךְ בֵּיהּ. וּמַאן אִיהוּ. דִּכְתִיב (איוב ל״ו:ז׳) לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו. וְדָא ו' זְעֵירָא. ו' עִילָּאָה, ו' זְעֵירָא כֹּלָּא חַד. ו' זְעֵירָא, מַבּוּעָא דְבֵירָא דְּלָא אַפְסֵיק מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.

פתח רבי ייסא ואמר, לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו, ת"ח, כד חייביא לא שלטין בעלמא, ואתאבידו מיניה, כדין צדק איהו שליט בעלמא, הה"ד לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן, מה כתיב בתריה, לא יגרע מצדיק עיניו, מהו עיניו, כד"א עיני יי' אל צדיקים.