קבלה על אסתר 2:15

וכד יעקב נטיל היכלא דא, כדין אקרי כלא רצון שלום. ודא הוא עת רצון. ומכאן ולהלאה, שראן היכלין לאתחברא ולאתקשרא אלין באלין. ואף על גב דתנינן דרומית מזרחית. וכלא איהו כחדא, הכא איהו רוחא ברוחא, דבקותא חדא.

לְאַחֲזָאָה, דְּהָא אִתְעָרוֹ דִּלְעֵילָא, לָא אִתְעַר וְלָא אִתְתַּקַּן לְגַבָּהּ, אֶלָּא כַּד אִתְתַּקְּנָא אִיהוּ בְּקַדְמִיתָא בְּתִיקּוּנֵי דְּהַאי עָלְמָא. כֵּיוָן דְּתִיקּוּנִין דְּהַאי עָלְמָא אִתְתַּקְּנוּ בָהּ כִּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין תִּיקּוּנֵי דִּלְעֵילָא מִתְתַּקְּנֵי בָהּ, וְיַהֲבֵי לָהּ תּוֹרֵי זָהָב עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף. תּוֹרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ב׳:ט״ו) תּוֹר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל.