במדבר ח:כה קבלה: זוהר חדש

וּמִגּוֹ כָּךְ, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה סָלֵיק עַל הַדּוּכָן, בְּעוֹד דְּאִיהוּ גֶּבֶר, וְשַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא תַּקִּיף בֵּיהּ, לַאֲרָמָא קָלָא בִּנְעִימוּתָא דְּנִיגוּנָא, אִיהוּ כָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה. כֵּיוָן דְּאִיתְחַלַשׁ שַׁלְהוֹבָא דְּבַחֲרוּתָא דִילֵיהּ, וְגוֹמְרִין דְּנוּרָא מִתְדַּעֲכִין בְּגַוֵּיהּ, הָא אִתְחַלַּשׁ תּוֹקְפֵיהּ, וְקָלָא שָׁארֵי לְאִתְתַּבְּרָא. כְּדֵין כְּתִיב, (במדבר ח׳:כ״ה) וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד. וּפָסוּל לָעֲבוֹדָה. מִכָּאן וָהָלְאָה, (שם) וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד עוֹד.