קבלה על בראשית 1:2

טב ליה דלא אברי בעלמא, ולא יוליף ההיא אורייתא דבכתב וההיא אורייתא דבעל פה, דאתחשב ליה כאילו חזר עלמא לתהו ובהו, וגרים עניות לעלמא, ואורך גלותא". עכ״ל:

ת"ח, אשא מסטרא דא, מים מסטרא דא. ואינון מחלוקת. עאל רוח בינייהו, ואחיד לתרין סטרין. הדא הוא דכתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים. דהא אשא קאים לעילא בסטרא דא. ומים קיימי. רוחא אעיל בינייהו, ואחיד לתרין סטרין, ואפריש מחלוקת. עפר מיא קיימי עליה ורוחא ואשא ומקבלא מכלהו, בחילא דתלתא אלין דקיימי עלה.

דהא בההוא מדבר לא הוו מיא, דכתיב לא מקום זרע וגו'. ומים אין לשתות. ואי תימא, לבירא דמרים ארמי ליה. ח"ו, דתמן שדי משה דכרנא בישא דא למשתי לבתר. ותו, דעד כאן לא הוה להו בירא, עד דאתו למדבר מתנה, דכתיב באר חפרוה שרים וגו'. וממדבר מתנה. מתמן ירתו בירא. כתיב הכא על פני המים, וכתיב התם על פני תהום.