קבלה על בראשית 30:3: זוהר ופרשנות מיסטית

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (זכריה ב ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו''ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל ג) וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה, נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס כא) נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעִילָא, לְעִילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְרָזָא דְמִלָּה יְרוּשָׁלַםִ הַבְּנוּיָה כְּעִיר שְׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו (תהלים קכב ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי.

וְעוֹד וַיִּבֶן, לִישָׁנָא וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה (בראשית ל ג), בִּנְיָינָא דְיִבּוּם, וּכְמָה דְהַאי נְקוּדָה אִיהִי סוֹגֶרֶת וּמְסוּגֶרֶת, הָכִי צְרִיכָה בְּרַתָּא דְאִיהִי בְּתוּלָה, לְמֵיהֱוִי סְגוּרָה וּמְסוּגֶרֶת בְּבֵית אָבִיהָ, (שם כד) בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ (שם כד טז), וַתֵּרֶד הָעַיְנָה דָּא בַּת עִינָא, סוֹגֶרֶת וּמְסוּגֶרֶת בְּעִינָא, וּתְלַת גַּוָּונִין סַחֲרִין לָהּ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (איוב לג כד) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ''ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. וְכַד נָחִית לוֹן מֹשֶׁה אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל מִינָהּ, אָמַר הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה (שמות יט טו), שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָקֳבֵל תְּלַת גַּוָּונִין דְּעִינָא, וְאִיהִי טְמִירָא וּסְתִירָא בְּהוֹן, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ בְּהוֹן, עַד דְּאִתְפַּשְׁטַת מִנַּיְיהוּ.