ספר הזהר
וע"ד כתיב, יי' בקר תשמע קולי. ולא כתיב יי' תשמע קולי. אלא לגבי בקר דאברהם קאמר. בקר אערך לך ואצפה. תרי בקר אמאי. אלא חד בקר דאברהם. וחד בקר דיוסף. דכתיב הבקר אור, ומתרגמינן צפרא נהיר, נהיר ודאי. אערך לך ואצפה, אערך לך מהו. אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא. כד"א ערכתי נר למשיחי. ולגבי בקר דיוסף קאמר, דההוא סדורא דבוצינא דיליה הוא.
ספר הזהר
אמר בוצינא קדישא, ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא, דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך. דתלת אבהן נקראו איתנים, ורביעאה איתן מושבך. דביה מתישבא הלכה, דאתמר בה הלכה למשה מסיני. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל, ונהיר לון באורייתא, כשמשא דאתכסי בליליא, ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי שומר מה מלילה שומר מה מליל. ואתגליא ביממא, דאתמר הבקר אור, בקר דאברהם, דאתמר ביה ובקר וראיתם את כבוד יי'. חי יי' שכבי עד הבקר.
ספר הזהר
את הכבש אחד תעשה בבקר. מאי בבקר. דא בקר דאברהם. דכתיב, וישכם אברהם בבקר. מנלן דהאי בקר דאברהם הוא. א"ר אלעזר, מהכא, הבקר אור. בקר אור לא כתיב, אלא הבקר אור, ודא אור קדמאה, דברא קב"ה בעובדא דבראשית, וע"ד תעשה בבקר, בבקר דאשתמודעא. ולקבל בקר דאברהם, אתקריב קרבנא דא. קרבן דבין הערבים, דא יצחק, ולקבל ערב דיצחק אתקריב. מנלן. דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. וערב דיצחק הוא, והא אוקימנא.