בראשית מה:יד קבלה: זוהר חדש

רַבִּי בָּא בְּשֵׁם ר' יוֹחָנָן אֲמַר, עוֹד אִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּהַאי קְרָא כִּדְבְקַדְמֵיתָא, (שיר השירים ד׳:ד׳) כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, דְּהָא תָּנִינָן, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רִבִּי זֵירָא, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי. אִי מְגַדְּלִים תּוֹרָה, כְּהַאי מִגְדָּל, צַוָּארֵךְ בָּנוּי. מַהוּ צַוָּארֵךְ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ה:י״ד) וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִּנְיָמִין אָחִיו וַיֵּבְךְ, מְלַמֵּד שֶׁבָּכָה עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְעַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי.