זכריה ו:יב קבלה: תקוני הזהר

תְּשִׁיעָאָה בְּרִנָּה וְדָא אִיהוּ רַנֲנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ' (תהלים לג א), וְדָא דַרְגָּא דְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, מִתַּמָּן רִנָּה, וּבֵיהּ פּוּרְקָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג ה) צֶמַח צַדִּיק, (זכריה ו יב) וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, מִתַּחְתָּיו וַדַּאי, הַהִיא דְאִיהִי עֲשִׂירִית לְכֹלָּא,

וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִיהוּ לְתַתָּא, עִץ הַדַּעַת טוֹב דָּא מטטרו"ן, וָרָע דָּא סמא"ל וּבְגִין דָּא וְעִץ הַדַּעַת ו' אָתָא לְרִבּוּיָיא, דְאִיהוּ אָתֵי מֵאֲתַר אָחֳרָא, עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעוֹד וַיַּצְמַח יהו"ה אלהי"ם מִן הָאֲדָמָה כָּל עִץ, דָּא אִיהוּ צֶמַח צַדִּיק (ירמיה כג ה) וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח (זכריה ו יב), תָּא חֲזִי כָּל מָאן דְּנָטִיר בְּרִית, הַהוּא בַר דְּיָהֵיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית ב ט) וַיַּצְמַח יהו"ה אלהי"ם כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְטוֹב לְמַאֲכָל בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל בְּרָא אָחֳרָא דְלָא אִתְעֲבִיד בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שם) וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְדָא עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, מְעוּרָב מִמַּצָּה וּשְׂאוֹר.