יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃
מגלה עמוקות
אופן מא
רצה משה לבטל כ"ח דרגין ששלח בלק לבלעם, כדאיתא בזוהר עמוד שנ"ד (זוהר ח"ג קצ"ב ע"א) על פסוק (במדבר כב ה) וישלח בלק לבלעם, מלאכים ממש שלח לו, וכ"ח תיבין בהאי קרא הן כ"ח קוסמין ששלח לו, לכן אמר בלק לכה נא ארה לי (במדבר כב ו), לבטל כ"ח עתים של לבנה, שהם כ"ח מחנות שכינה כנרמז במלת אר"ה, נוטריקון "ארבע "ראשי "השבועה, כי ד' פעמים ז' שהם ד' שבועות, הם כ"ח ימים של לבנה. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, באותו עת שרצו הרשעים לבטל העתים, לכן כתיב ההוא וקרינן ההיא, ואחד קאי על השכינה שהיא נקראת ע"ת לעשות לה' (תהלים קיט קכז), שרצה לבטל בלעם הרשע כתיב ההוא על הרשע, ועל השכינה קרי ההיא. ועל זה אמר משה אתה החלות להראות א"ת עבדך, א"ת דייקא הם כ"ח מלאכים, דאיתא בתיקונים (נה פ"ט ע"א) שהם ממונים על נקודים דאורייתא שיש בהם כ"ח אתוון, וכן גם כן שם של ארבע הוא סוד י"ד ד' אותיות הפשוטים, ומילואו שהוא רשות היחיד גובהו י' ורחבה ד', י"ד ימין הוא סוד י"ד אותיות של ה' אלהינו ה', היא נקראת י"ד ימין, ואותיות שניות שבמזוזה מבחוץ, הם י"ד אותיות גם כן נקראת יד חזקה. על יד ימין אמר את גדלך, ועל זה התפלל משה אעברה נא, רוצה אני לבטל יד שמאל של יג"ר שהדותא (בראשית לא מז), שהוא מנין וארא"ה, כמו שאתה החלות להראות לי שכבשתי סיחון ועוג, שכן סיחו"ן עו"ג גם כן בגימטריא מנין יג"ר, ובזה החלות להראות לי שהכנעתי יג"ר שהוא יד שמאל. ועל זה אמר אעברה נא, רוצה אני להעביר עתה מה שעשה בעו"ר שהוא בגימטריא אעבר"ה, דאיתמר ביה ויג"ר מואב (במדבר כב ג), כמו שעשיתי במלחמת סחו"ן ועו"ג, שהיה להם כח יד שמאל כנרמז במלת וארא"ה, שהוא בגימטריא יג"ר כמנין סיחו"ן ועו"ג. השיב הקב"ה רב לך, די לך ביד חזקה זו שכבשת סי"חון וע"וג שהם חושבן יג"ר יד, שהם אותיות של יד שמאל שבמזוזה, וצו את יהושע שהוא ינחיל והוא יעבור י"ד שנים, שכן י"ד שנים היה יהושע מפרנס את ישראל (סדר עולם פי"ב), לפי דברי בעל הטורים בפרשת פנחס שבפרשת קח לך את יהושע (במדבר כז יח), יש בהן כ"ח תיבות כנגד כ"ח שנים שפירנס יהושע את ישראל, ובהן תיקן והעביר כ"ח קסמים מישראל, ז' שנים שכבשו ז' שנים שחלקו הרי י"ד ימין, ואחר כך י"ד שנים ימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), זה שאמר צו את יהושע וחזקהו על י"ד שנים שכיבש ושחלק, ואמצהו על י"ד שנים שפרנס את ישראל, ועליהם אמר כי הוא ינחיל על יד ימין, והוא יעבור על יד שמאל:
רצה משה לבטל כ"ח דרגין ששלח בלק לבלעם, כדאיתא בזוהר עמוד שנ"ד (זוהר ח"ג קצ"ב ע"א) על פסוק (במדבר כב ה) וישלח בלק לבלעם, מלאכים ממש שלח לו, וכ"ח תיבין בהאי קרא הן כ"ח קוסמין ששלח לו, לכן אמר בלק לכה נא ארה לי (במדבר כב ו), לבטל כ"ח עתים של לבנה, שהם כ"ח מחנות שכינה כנרמז במלת אר"ה, נוטריקון "ארבע "ראשי "השבועה, כי ד' פעמים ז' שהם ד' שבועות, הם כ"ח ימים של לבנה. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, באותו עת שרצו הרשעים לבטל העתים, לכן כתיב ההוא וקרינן ההיא, ואחד קאי על השכינה שהיא נקראת ע"ת לעשות לה' (תהלים קיט קכז), שרצה לבטל בלעם הרשע כתיב ההוא על הרשע, ועל השכינה קרי ההיא. ועל זה אמר משה אתה החלות להראות א"ת עבדך, א"ת דייקא הם כ"ח מלאכים, דאיתא בתיקונים (נה פ"ט ע"א) שהם ממונים על נקודים דאורייתא שיש בהם כ"ח אתוון, וכן גם כן שם של ארבע הוא סוד י"ד ד' אותיות הפשוטים, ומילואו שהוא רשות היחיד גובהו י' ורחבה ד', י"ד ימין הוא סוד י"ד אותיות של ה' אלהינו ה', היא נקראת י"ד ימין, ואותיות שניות שבמזוזה מבחוץ, הם י"ד אותיות גם כן נקראת יד חזקה. על יד ימין אמר את גדלך, ועל זה התפלל משה אעברה נא, רוצה אני לבטל יד שמאל של יג"ר שהדותא (בראשית לא מז), שהוא מנין וארא"ה, כמו שאתה החלות להראות לי שכבשתי סיחון ועוג, שכן סיחו"ן עו"ג גם כן בגימטריא מנין יג"ר, ובזה החלות להראות לי שהכנעתי יג"ר שהוא יד שמאל. ועל זה אמר אעברה נא, רוצה אני להעביר עתה מה שעשה בעו"ר שהוא בגימטריא אעבר"ה, דאיתמר ביה ויג"ר מואב (במדבר כב ג), כמו שעשיתי במלחמת סחו"ן ועו"ג, שהיה להם כח יד שמאל כנרמז במלת וארא"ה, שהוא בגימטריא יג"ר כמנין סיחו"ן ועו"ג. השיב הקב"ה רב לך, די לך ביד חזקה זו שכבשת סי"חון וע"וג שהם חושבן יג"ר יד, שהם אותיות של יד שמאל שבמזוזה, וצו את יהושע שהוא ינחיל והוא יעבור י"ד שנים, שכן י"ד שנים היה יהושע מפרנס את ישראל (סדר עולם פי"ב), לפי דברי בעל הטורים בפרשת פנחס שבפרשת קח לך את יהושע (במדבר כז יח), יש בהן כ"ח תיבות כנגד כ"ח שנים שפירנס יהושע את ישראל, ובהן תיקן והעביר כ"ח קסמים מישראל, ז' שנים שכבשו ז' שנים שחלקו הרי י"ד ימין, ואחר כך י"ד שנים ימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), זה שאמר צו את יהושע וחזקהו על י"ד שנים שכיבש ושחלק, ואמצהו על י"ד שנים שפרנס את ישראל, ועליהם אמר כי הוא ינחיל על יד ימין, והוא יעבור על יד שמאל:
מגלה עמוקות
אופן מב
לפי דברי הכנפי יונה שיהושע היה בשעת מלחמת עמלק מנין א"ל ידו"ה, שהוא נ"ז שנים, ואחר כך בשעת כניסתו לארץ היה בן צ"ו, מנין א"ל אדנ"י, ולפי דבריו לא פרנס יהושע את ישראל רק י"ד שנה, ז' שכבשו ז' שחלקו, ועל אותן ז' שנים שחלקו אמר (יהושע יא יח) ימים רבים עשה יהושע מלחמה. ועל זה אמר משה ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך, ר"ל בשעת מלחמת עמלק התחיל משה להלחם מלחמה ראשונה, ואז אמר הקב"ה שידבר משה אל יהושע צא והלחם בעמלק (שמות יז ט), וכמו שבשעת מלחמות עמלק התחיל הקב"ה שעל ידי שניהם יהיה המלחמה, דהיינו על ידי משה ועל ידי יהושע הוצרך להיות שנים, משה הוצרך להלחם עם שר של עמלק למעלה, ויהושע החליש את עמלק למטה, זה שאמר משה ליהושע מחר אנכי נצב על ראש הגבעה, שהוא ראש הקליפות שר של עמלק שבא עם ק"ל מחנות של סמאל, שכן עמל"ק אותיות ע"ם ק"ל, קל מן שמיא נפל (דניאל ד כח), וכן במלחמת מדין הוצרך משה לתת נקמת ה' במדין (במדבר לא ג) על שר של מדין, ופנחס שלח אותו משה לנקום את המדינים שלמטה, לכן התפלל גם כן משה עתה בעת ההיא, ר"ל באותו עת שעשה נקמה במדין, ואמר מאחר שהחלות להראות נקמת ישראל על ידי שנים, זה שאמר את עבדך, ר"ל עם עבדך, דהיינו שהיה לי בכל פעם חבר אחד כדי לעשות המלחמה מלמעלה ולמטה, את גדלך רמז על מלחמת עמלק, שהיה באותו פרק יהושע בן נ"ז שנה שהוא מנין גדל"ך, ואת ידך החזקה, רמז על מלחמות מלכי מדין, ונרמז במלת ידך, שכן ה' מלכי מדין היו כדמיון ה' אצבעות שביד, וכמו ששם היו שנים, אחד לפקוד על צבא מרום במרום, שהוא משה שעשה מלחמה בשמים, ויהושע עשה מלחמה בארץ, על כן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שבכל מלחמה צריך לקיים קרא (ישעיה כד כא) יפקוד ה' על צבא מרום במרום, ואחר כך על מלכי אדמה באדמה. ונרמז במלת מ"י שצריכין להיות שנים, מ"י נוטריקון "משה "יהושע, משה להלחם בשמים, יהושע להלחם בארץ, לכן אעברה נא רוצה אני להעביר הסטרא אחרא מלמעלה. והשיב הקב"ה רב לך, מה שאתה רוצה לעשות ולהלחם בשמים, הרב שלך שהוא הקב"ה הוא ילחם מן השמים. צו את יהושע שהוא ילחם בארץ, וחזקה"ו דייקא רמז על ה"ו מן השם, שיהיה עמו בהלחם מלחמתו מן השמים, וכן כתיב (יהושע) ויהי ה' את יהושע ושמעו הולך בכל הארץ, ר"ל יהושע לוחם מלחמתו בכל הארץ, אבל בשמים לוחם הקב"ה, כמ"ש ויהי ה' את יהושע, שהוא היה שותפו. ונרמז במלת צ"ו את יהושע, ר"ל א"ל אדנ"י שהוא בגימטריא צ"ו, שהוא היה באותו פרק בן צ"ו, שם של א"ל אדנ"י לוחם במלחמתו. ולכן אמר משה יפקוד ה' איש על העדה (במדבר כז טז), ואמר ב' לשונות, כי רצה שיהיו שני בני אדם, האחד אשר יצא לפניהם על השר שלמעלה, ואחד אשר יוציאם על אומה שלמטה. והשיב לו הקב"ה קח לך את יהושע (במדבר כז יח), ל"ך דייקא, כשאתה לוקח את יהושע אתה לוקח לך, כי הוא דרגא דילך. ועל זה אמר גם כן רב לך, ר"ל הגדולה שלך, לזה אמר צו את יהושע, כשאתה מצוה ליהושע יהיה הגדולה שלך, כי הוא דרגא דילך, והוא איש אשר רוח בו וסמכת ידך עליו, ובזה היה לו כח בכל י"ד שנים שכבש ושחלק:
לפי דברי הכנפי יונה שיהושע היה בשעת מלחמת עמלק מנין א"ל ידו"ה, שהוא נ"ז שנים, ואחר כך בשעת כניסתו לארץ היה בן צ"ו, מנין א"ל אדנ"י, ולפי דבריו לא פרנס יהושע את ישראל רק י"ד שנה, ז' שכבשו ז' שחלקו, ועל אותן ז' שנים שחלקו אמר (יהושע יא יח) ימים רבים עשה יהושע מלחמה. ועל זה אמר משה ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך, ר"ל בשעת מלחמת עמלק התחיל משה להלחם מלחמה ראשונה, ואז אמר הקב"ה שידבר משה אל יהושע צא והלחם בעמלק (שמות יז ט), וכמו שבשעת מלחמות עמלק התחיל הקב"ה שעל ידי שניהם יהיה המלחמה, דהיינו על ידי משה ועל ידי יהושע הוצרך להיות שנים, משה הוצרך להלחם עם שר של עמלק למעלה, ויהושע החליש את עמלק למטה, זה שאמר משה ליהושע מחר אנכי נצב על ראש הגבעה, שהוא ראש הקליפות שר של עמלק שבא עם ק"ל מחנות של סמאל, שכן עמל"ק אותיות ע"ם ק"ל, קל מן שמיא נפל (דניאל ד כח), וכן במלחמת מדין הוצרך משה לתת נקמת ה' במדין (במדבר לא ג) על שר של מדין, ופנחס שלח אותו משה לנקום את המדינים שלמטה, לכן התפלל גם כן משה עתה בעת ההיא, ר"ל באותו עת שעשה נקמה במדין, ואמר מאחר שהחלות להראות נקמת ישראל על ידי שנים, זה שאמר את עבדך, ר"ל עם עבדך, דהיינו שהיה לי בכל פעם חבר אחד כדי לעשות המלחמה מלמעלה ולמטה, את גדלך רמז על מלחמת עמלק, שהיה באותו פרק יהושע בן נ"ז שנה שהוא מנין גדל"ך, ואת ידך החזקה, רמז על מלחמות מלכי מדין, ונרמז במלת ידך, שכן ה' מלכי מדין היו כדמיון ה' אצבעות שביד, וכמו ששם היו שנים, אחד לפקוד על צבא מרום במרום, שהוא משה שעשה מלחמה בשמים, ויהושע עשה מלחמה בארץ, על כן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שבכל מלחמה צריך לקיים קרא (ישעיה כד כא) יפקוד ה' על צבא מרום במרום, ואחר כך על מלכי אדמה באדמה. ונרמז במלת מ"י שצריכין להיות שנים, מ"י נוטריקון "משה "יהושע, משה להלחם בשמים, יהושע להלחם בארץ, לכן אעברה נא רוצה אני להעביר הסטרא אחרא מלמעלה. והשיב הקב"ה רב לך, מה שאתה רוצה לעשות ולהלחם בשמים, הרב שלך שהוא הקב"ה הוא ילחם מן השמים. צו את יהושע שהוא ילחם בארץ, וחזקה"ו דייקא רמז על ה"ו מן השם, שיהיה עמו בהלחם מלחמתו מן השמים, וכן כתיב (יהושע) ויהי ה' את יהושע ושמעו הולך בכל הארץ, ר"ל יהושע לוחם מלחמתו בכל הארץ, אבל בשמים לוחם הקב"ה, כמ"ש ויהי ה' את יהושע, שהוא היה שותפו. ונרמז במלת צ"ו את יהושע, ר"ל א"ל אדנ"י שהוא בגימטריא צ"ו, שהוא היה באותו פרק בן צ"ו, שם של א"ל אדנ"י לוחם במלחמתו. ולכן אמר משה יפקוד ה' איש על העדה (במדבר כז טז), ואמר ב' לשונות, כי רצה שיהיו שני בני אדם, האחד אשר יצא לפניהם על השר שלמעלה, ואחד אשר יוציאם על אומה שלמטה. והשיב לו הקב"ה קח לך את יהושע (במדבר כז יח), ל"ך דייקא, כשאתה לוקח את יהושע אתה לוקח לך, כי הוא דרגא דילך. ועל זה אמר גם כן רב לך, ר"ל הגדולה שלך, לזה אמר צו את יהושע, כשאתה מצוה ליהושע יהיה הגדולה שלך, כי הוא דרגא דילך, והוא איש אשר רוח בו וסמכת ידך עליו, ובזה היה לו כח בכל י"ד שנים שכבש ושחלק:
מגלה עמוקות
אופן עט
הראה הקב"ה למשה ה' פעמים הסנ"ה, שהוא רמז על ה' בני אדם שיהיו יונקים ממשה (כדאיתא בספר כוונת האר"י זצ"ל דף י"ב עמוד ב'), שכל אחד מהם יחיה ק"ך שנה כמנין שנותיו של משה (כדאיתא בבבא בתרא ובמדרש רבה סוף פרשה ויחי (ב"ר פ"ק י'). והנה ד' פעמים כתיב הסנ"ה, הם כנגד משה והילל ורבי עקיבה ורבי יוחנן בן זכאי, אבל פעם חמישית כתיב והסנה (שמות ג ב), שהוא כנגד יהושע שהיה ראוי לחיות גם כן ק"ך שנה כמשה, כדאיתא במדרש רבה פרשת (מסעי)[מטות] (במ"ר פכ"ב ו') על פסוק (יהושע א ה) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, רק עבור שימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), חטא בזה שנלקחו ממנו י' שנה. והנה ג' בני אדם הם תנאים שהיו כמו משה, וגם היה יניקת שלשתם ממשה, ר' יוחנן בן זכאי יונק מימינו של משה, לכן נקרא בן זכאי ממש שהוא מצד זכות. ר' עקיבא מצד שמאל של משה, (לכן ר' עקיבא הוא עיקר תורה שבעל פה שהוא מצד שמאל). הילל מגופו. על ג' אלו אמר ואתחנן אל ה', באותו פרק שהראה לו הקב"ה אוצר של חנון שבו כל הנשמות עד סוף כל הדורות (תנחומא תשא סי' כ"ז). ובמלת א"ת של ואתחנן, נוטריקון 'אמוראים 'תנאים, אז התחיל משה לבקש בעת ההיא מה שיהיה באותו עת של תנאים, רצה משה שיהיה באותו עת ההוא ממש -[תיבה אחת מטושטש]-, ג' דברים שלו, מאחר שהחלות להראות לי א"ת גדלך, א"ת דייקא 'אמוראים 'תנאים, גדלך על רבן יוחנן שהוא דרגא דכהן של אברהם מימין של משה. ידך על ר' עקיבה שהוא דין יד שמאל של משה, שחיה גם כן כמנין חזק"ה שהוא ק"ך שנה. אשר מי אל, הוא דרגא דיעקב שהוא סוד גוף, שכן הילל היה מגופו של משה. לכן אמר אעברה מלשון עיבור, אותן העיבורים שיתעברו מנשמת התנאים בסוף כמה דורות, רוצה אני שיהיה עיבורו עתה בדור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, עד היום אתה היית הרב, ועתה הגיע זמן של יהושע. ולפי שצפה הקב"ה מראשית אחרית שביהושע לא יתקיים ביד חזק"ה, ר"ל שיחיה גם הוא ק"ך שנה כמנין משה, לכן צוה הקב"ה למשה וחזקהו, אתה תחזק אותו שיהיה לו גם כן י"ד חזק"ה, ר"ל ז' שנים שכבש וז' שנים שחלק שיהיה לו חשבון י"ד, ויחיה אחך כך ימים רבים כמנין חזק"ה. ולכן אמר עוד ואמצהו, ר"ל שיוסיף לו משה אות ו', כדי שיהיה לו כח לעשות חיל בצווי של הקב"ה, לקיים קרא כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, שיחיה ק"ך שנה. ולכן ואמצהו בגימטריא כ"ח ק"ך, ר"ל שיהיה לו כח ועוצם יד שיחיה ק"ך שנה, ז"ש כי הוא יעבור והו"א ינחי"ל בגימטריא ק"ך, בכל אשר תראה, ר"ל כמו שאתה היית בזה העולם ק"ך שנה, גם הוא ינחיל שיחיה ק"ך שנה. וכן עשה משה שהוסיף אות ו' שלו ליהושע, שבכל התורה יהושע חסר ו', ובכאן יהושע מלא כו'. ולכן בפעם החמישי במראה הסנה כתיב והסנה איננו אכל (שמות ג), הוסיף אות ו' לקביל יהושע, שצוה הקב"ה למשה שיוסיף לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך שנה, כשתצרף ד' פעמים הסנ"ה ופעם ה' והסנ"ה, חשבון שלו הוא מילוי אדני שהוא תר"ו. וזה נרמז בכל אשר תרא"ה, שהראה הקב"ה למשה ורמז לו שכבר שם במראה הסנ"ה הראה לו זהו ענין שיהיו חמשה שיחיו ק"ך כמנין הסנה, הד' הם כולם יניקתם ממשה, והה' הוא תלמידו יהושע, שהוצרך ליתן לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך, שהוא סוד אהל מוע"ד בגימטריא ק"ך, משה יקח את האהל ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), לכן נוצר תאינה יאכל פריו (משלי כז יח):
הראה הקב"ה למשה ה' פעמים הסנ"ה, שהוא רמז על ה' בני אדם שיהיו יונקים ממשה (כדאיתא בספר כוונת האר"י זצ"ל דף י"ב עמוד ב'), שכל אחד מהם יחיה ק"ך שנה כמנין שנותיו של משה (כדאיתא בבבא בתרא ובמדרש רבה סוף פרשה ויחי (ב"ר פ"ק י'). והנה ד' פעמים כתיב הסנ"ה, הם כנגד משה והילל ורבי עקיבה ורבי יוחנן בן זכאי, אבל פעם חמישית כתיב והסנה (שמות ג ב), שהוא כנגד יהושע שהיה ראוי לחיות גם כן ק"ך שנה כמשה, כדאיתא במדרש רבה פרשת (מסעי)[מטות] (במ"ר פכ"ב ו') על פסוק (יהושע א ה) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, רק עבור שימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), חטא בזה שנלקחו ממנו י' שנה. והנה ג' בני אדם הם תנאים שהיו כמו משה, וגם היה יניקת שלשתם ממשה, ר' יוחנן בן זכאי יונק מימינו של משה, לכן נקרא בן זכאי ממש שהוא מצד זכות. ר' עקיבא מצד שמאל של משה, (לכן ר' עקיבא הוא עיקר תורה שבעל פה שהוא מצד שמאל). הילל מגופו. על ג' אלו אמר ואתחנן אל ה', באותו פרק שהראה לו הקב"ה אוצר של חנון שבו כל הנשמות עד סוף כל הדורות (תנחומא תשא סי' כ"ז). ובמלת א"ת של ואתחנן, נוטריקון 'אמוראים 'תנאים, אז התחיל משה לבקש בעת ההיא מה שיהיה באותו עת של תנאים, רצה משה שיהיה באותו עת ההוא ממש -[תיבה אחת מטושטש]-, ג' דברים שלו, מאחר שהחלות להראות לי א"ת גדלך, א"ת דייקא 'אמוראים 'תנאים, גדלך על רבן יוחנן שהוא דרגא דכהן של אברהם מימין של משה. ידך על ר' עקיבה שהוא דין יד שמאל של משה, שחיה גם כן כמנין חזק"ה שהוא ק"ך שנה. אשר מי אל, הוא דרגא דיעקב שהוא סוד גוף, שכן הילל היה מגופו של משה. לכן אמר אעברה מלשון עיבור, אותן העיבורים שיתעברו מנשמת התנאים בסוף כמה דורות, רוצה אני שיהיה עיבורו עתה בדור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, עד היום אתה היית הרב, ועתה הגיע זמן של יהושע. ולפי שצפה הקב"ה מראשית אחרית שביהושע לא יתקיים ביד חזק"ה, ר"ל שיחיה גם הוא ק"ך שנה כמנין משה, לכן צוה הקב"ה למשה וחזקהו, אתה תחזק אותו שיהיה לו גם כן י"ד חזק"ה, ר"ל ז' שנים שכבש וז' שנים שחלק שיהיה לו חשבון י"ד, ויחיה אחך כך ימים רבים כמנין חזק"ה. ולכן אמר עוד ואמצהו, ר"ל שיוסיף לו משה אות ו', כדי שיהיה לו כח לעשות חיל בצווי של הקב"ה, לקיים קרא כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, שיחיה ק"ך שנה. ולכן ואמצהו בגימטריא כ"ח ק"ך, ר"ל שיהיה לו כח ועוצם יד שיחיה ק"ך שנה, ז"ש כי הוא יעבור והו"א ינחי"ל בגימטריא ק"ך, בכל אשר תראה, ר"ל כמו שאתה היית בזה העולם ק"ך שנה, גם הוא ינחיל שיחיה ק"ך שנה. וכן עשה משה שהוסיף אות ו' שלו ליהושע, שבכל התורה יהושע חסר ו', ובכאן יהושע מלא כו'. ולכן בפעם החמישי במראה הסנה כתיב והסנה איננו אכל (שמות ג), הוסיף אות ו' לקביל יהושע, שצוה הקב"ה למשה שיוסיף לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך שנה, כשתצרף ד' פעמים הסנ"ה ופעם ה' והסנ"ה, חשבון שלו הוא מילוי אדני שהוא תר"ו. וזה נרמז בכל אשר תרא"ה, שהראה הקב"ה למשה ורמז לו שכבר שם במראה הסנ"ה הראה לו זהו ענין שיהיו חמשה שיחיו ק"ך כמנין הסנה, הד' הם כולם יניקתם ממשה, והה' הוא תלמידו יהושע, שהוצרך ליתן לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך, שהוא סוד אהל מוע"ד בגימטריא ק"ך, משה יקח את האהל ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), לכן נוצר תאינה יאכל פריו (משלי כז יח):