קבלה על ישעיהו 63:11

ואמרו רבותינו ז"ל (יומא דף ט' ע"ב) בית שני היו בו צדיקים וחכמים גדולים ולא נחרב אלא בעון שנאת חנם ולא נתארך הקץ ולא נעלם אלא לסיבת שנאת חנם, ולא עוד, ששאר העבירות אינו עובר עליהם אלא בשעתם אבל שנאת חנם בלב, היא תמיד, ובכל רגע עובר על לא תשנא, ובטול מצות עשה (ויקרא י"ח י"ט) ואהבת לרעך כמוך, ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו (תו"כ פ' קדושים) שזה כלל גדול שבתורה שכולה תלויה בה, ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא שהיה אוהב לישראל ומצטער בצרתם כמו שאמרו ז"ל (מדרש רבה שמות פ"א) על וירא בסבלותם, ועל פסוק (שמות ל"ב ל"ב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא, ולכן היה שקול ככל ישראל כמו שכתוב (ישעיה ס"ג י"א) ויזכור ימי עולם משה עמו:

ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יי'. אמר רבי שמעון זכאה חולקיהון דישראל, דהא רעיא כמשה אזיל בגווייהו. כתיב ויזכור ימי עולם משה עמו. ויזכור ימי עולם: דא קודשא בריך הוא. משה עמו: שקיל הוה משה ככל ישראל. ואוליפנא מהא, כי רעיא דעמא הוא ממש עמא כלהו, אי איהו זכי, עמא כלהו זכאן. ואי איהו לא זכי, עמא כלהו לא זכאן ואתענשו בגיניה, והא אוקמוה.

ובכל זמנא דדינא שריא על עלמא, רוח קודשא אמר ווי, דלא אשתכח כמשה. דכתיב ויזכור וגו', איה המעלם מים וגו'. דכתיב ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי. דהא איהו בצלותא, סליק לון מן ימא. ובגין דשוי גרמיה, בצלותא עלייהו דישראל בימא, אקרי המעלם מים, דאיהו אסיק לון מן ימא.

אופן נא
איתא בספר סודי רזי שחיבר בעל הרוקח, החמה יש לה ד' פנים מכל ד' רוחות שהם ד' תקופות, תשרי פניה קר ולח, טבת קר ויבש, ניסן חם ולח, תמוז חם ויבש. ולפי שיש מלאך ממונה על החמה ושמו גלג"ליא"ל, ומלאך הממונה על לבנה שמו אופניא"ל, וזה שאמר בלק מתחלה לבלעם ארה לי (במדבר כב ו), שראה שישראל הם מאור הקטן ויהושע פני לבנה (כמאמרם ז"ל בב"ב דף ע"ה.), לכן אמר לשון ארה, שכן אר"ה נוטריקון "אופניאל "ראש "הירח, וכן אר"ה בגימטריא כ"ח אופני"אל, שכן כ"ח עתים יש לירח, ועליו אמר בלק כלחוך השור (במדבר כב ד), שהוא יהושע בכור שור, ובלעם אמר לקלל משה בעצמו שהוא פני החמה, שממנו היה מתירא בלק שאמר כי רב הוא, על מאור הגדול שהוא פני חמה, לכן לא רצה לקלל רק יהושע שבא מיוסף שנקרא שור, ועליו קאמר אר"ה, ז"ש אולי אוכל נכה בו, כמו שאמרו בב"ק דף קט"ו (ע"א) שמנכין את הדמים, אבל על החמה שהוא מלך בגדוד, היה מתירא ממנו. ובלעם שהיה גבה רוח ושונא את ישראל יותר מבלק, רצה לשלוח יד בחמה עצמה, לכן אמר קבה, שנרמז בה מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגליא"ל, שהוא כלול מן ק"ז כחות כמנין קב"ה. ובלק חשב שעבור זה לא בא בלעם, לפי שבקש ממנו דבר קטן, ולכן שלח אחר כך קב"ה. והשיבו הקב"ה (במדבר כב יב) לא תאור את העם שהם פני לבנה, כי ברוך הוא קאי על משה רבינו שהוא פני חמה (כ"ש בב"ב דף ע"ה), ולכן אמר בלעם בלק שלח אלי לכה ארה ל"י, במלת לי נרמז "לבנה "ירח, ואני אמרתי לקלל גם כן החמה בעצמה, ואמרתי קבה לקלל גם משה שהוא חמה, מה אקוב וגו' (במדבר כג ח), זה שאמר (במדבר כג ט) כי מראש צורים אראנו, רואה אני זכותו של משה, שבשבילו נברא העולם בראשית בזכות משה (עיין ב"ר פ"א ד'), ועליו קאמר מראש צורים אראנו, ומשה הוא ראש לכל היצורים והוא פני החמה, והנה זה סוד מסוה שזכה בו משה (שמות לד לג) שסודו מה, בזוהר פרשת יתרו (זוהר ח"ב ע"ט ע"א, שם זוהר ח"ב קצ"ז ע"א) משה נקרא מה, וזכה לפני חמה שהוא סוד מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגליא"ל, וז"ש גלגליא"ל גלגל חוזר בעולם, ר"ל משה הוא כלל העולם, כמו שאמר ויזכור ימי העולם משה עמו (ישעיה סג יא), וגם משה הוא סוד "מטטרון "שר "הפנים, כי גלגל במילואו כזה גימ"ל למ"ד גימ"ל למ"ד, עולה במספר מטטרון, וגלגל הוא סוד מסו"ה, דהיינו ס"ו בחשבון גלגל נכנס בתוך שם של מ"ה שהוא משה, נמצא שסוד גלג"ל הוא חוזר בעולם, ובזה רמזו רז"ל פני משה פני חמה, שפני חמה הוא מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגל, ובו זכה משה בסוד מסו"ה. ועל זה התחיל משה מאחר שאתה החלות להראות את עבדך, מתחלה זכיתי לס"ו אורות שהוא סוד גלגל במסוה, על זה אמר את גדלך. ואחר כך זכה משה שקראו הקב"ה עבד, כמו שאמר לא כן עבדי משה (במדבר יב ז), ובמילת עבד זכה אז לי' כחות של גלגליאל, שכן עב"ד בגימטריא ע"ו. על זה אמר את ידך החזקה, במה שהחלות להראות את עבדך וקראתי אותי עבד, בזה זכיתי עוד לי' כחות של מלאך הממונה על החמה, ועוד חסרים ממנו ל"א כחות של אותו המלאך, לכן אמר אשר מי א"ל בשמים ובארץ, רמז על אלו הכחות ל"א שיש למלאך גלגליא"ל שלא זכה בו משה, לכן רצה ליכנס לארץ ישראל ולהרוג ל"א מלכים, ובזה יהיה שלם בכל ק"ז כחות של גלגליא"ל. השיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל די לך בסוד גלגל שיש לך בסוד מסו"ה, אל תוסף דבר אלי, ר"ל (א"ל) [אל"י]דייקא. שתרצה להשלים אותיות ל"א לגלגליא"ל, וזהו אל"י שיהיה אל"י, ודייקא על ג' אותיות הנשארים מן מלאך גלגליא"ל צו את יהושע וחזקהו באלו ל"א כחות, שיהרוג הוא ל"א מלכים:

וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה סג יא) אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, דְּאִיהוּ (שמות ג יג) מַה שְּׁמוֹ, וְדָא אָדָם דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (עמוס ב ו) וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ בְגִלְגּוּלָא יַתִּיר, כֵּיוָן דְּנָח בֵּיהּ אֲבוֹי דְּאִיהוּ אָדָם, בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדָע (משלי ל ד) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע, וְדָא אִיהוּ רָזָא מַה שְּׁמוֹ מָה אוֹמַר אֲלֵיהֶם, וְדָא אִיהוּ מֶרְכַּבְתָּא שְׁלֵימָא, ש תְּלַת חֵיוָון, דְּרָכִיב עֲלַיְיהוּ מ''ה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ''ל